א. לידת הבעש''ט · 2. נוסח ב'
רבי אליעזר, אבי הבעש"ט, היה דר בכפר, והיה מכניס אורחים גדול: בקצה הכפר הושיב שומרים
וצווה להם כי מיד שיבוא איזה אורח יאמרו לו שילך אצלו ושם יהיה לו טוב, כדי שלא ידאג האורח
אנא יפנה במקום שאין לו מכירין. ואחר שבא האורח אליו נתן לו נדבה הגונה מיד, קודם שאכל,
כדי שיאכל בשמחה. פעם אחת שבחו מאוד בשמים הנהגות טובות שלו, והסכימו לנסותו באיזה
דבר. אמרו: "מי ילך לנסותו?" אמר הס"מ: "אני אלך". אמר לו אליהו הנביא ז"ל: "לא טוב שתלך
אתה. אני אלך". הלך אליהו ז"ל בשבת אחר חצות בדמות עני במקלו ותרמילו, ובא ואמר: "שבתא
טבא", כנהוג. מהראוי היה לגרשו לחוץ, כמחלל שבת. אבל ר' אליעזר היה סבלן, ולא רצה לביישו.
נתן לו מיד לאכול סעודה שלישית בכבוד, וכמו כן סעודת מלוה מלכה. ביום א' בבקר נתן לו גם כן
נדבה הגונה, ולא הזכיר לו כלל מעניין חילול שבת, שלא לביישו. כאשר ראה אליהו ז"ל את מנהגו
הטוב, התגלה אליו ואמר לו: "דע לך שאני אליהו הנביא, ובאתי לנסותך, ובשכר זה תזכה לבן
שיאיר עיני בני ישראל".
זכה לבעש"ט.