אור ברסלב
תולדות החסידות א. לידת הבעש''ט › 1. נוסח א'

תולדות החסידות

א. לידת הבעש''ט · 1. נוסח א'

א. לידת הבעש''ט

הרב ר' אליעזר, אביו של הבעש"ט, היה דר במדינת וואלאחיא, סמוך לספר. היו הוא ואשתו

זקנים. פעם אחת באו שוללים לעיר ולקחו אותו בשביה, ואשתו נמלטה אל עיר אחרת, ומרוב

עניותה נעשית מילדת, ומזה הייתה פרנסתה.

הוליכוהו השבאים למדינה רחוקה, מקום שאין שם יהודים, ומכרו אותו שם. שרת את אדוניו

באמונה, ונשא חן בעיניו, והפקידהו על ביתו. בקש פני אדוניו שיתן לו רשות לשבות ולנוח ביום

שבת קודש, ומילא את שאלתו. כאשר ארכו לו הימים רצה לברוח, להציל את נפשו, ונתגלה לו

בחלום: "אל תדחוק את השעה, כי עדין צריך אתה להיות במדינה זו".

פעם אחת היה לאדונו איזה עסק ועניין עם המשנה ויועץ המלך, ונתן את הרב ר' אליעזר במתנה

לו. הפליא אותו והגדילו בעיניו, ומיד כאשר בא אל המשנה מצא חן בעיניו ונתן לו חדר מיוחד

שישב שם. ולא היה מוטל עליו שום שירות בעולם, כי אם כאשר בא המשנה מהמלך אזי יצא

לקראתו בספל מים לרחוץ את רגליו, כי כן היה מנהג השרים הגדולים. ובכל אותו משך הזמן

היה עוסק בתורה ותפילה בחדר מיוחד שלו.

פעם אחת היה למלך איזו מלחמה גדולה, ושלח אחר היועץ בכדי שיתייעצו איך שיהא טכסיסי

המלחמה, המצב והמשחית. ובהיות שהיה עניין קשה לעמוד עליו, לא יכלו לעמוד על אמתות

הדבר איך לעשות. נתמלא המלך קצף וחמה על המשנה אשר לא יוכל לעמוד בעת צרה. הלך

המשנה סר וזעף לביתו. כשבא לביתו הלך הרב ר' אליעזר לקראתו בספל מים לרחוץ רגליו,

כדרכו, ולא קיבל. ושכב על משכבו בפנים זועפים. אמר הרב אליו: "אדוני, מדוע פניך זועפים?

ספר נא לי". גער בו המשנה. אבל, בהיותו משרת נאמן לאדונו וחפץ בהצדקו, השליך נפשו

מנגד ובא אליו פעם ושתים, עד שהוכרח המשנה לספר לו כל המאורע. אמר לאדונו:

"הלא לאלוקים פתרונים, כי ה' איש מלחמה. אני אתענה הפסקה ואשאל מהשם

יתברך על רזא דנא, כי הוא גלי רזא".

ושאל על פי שאלת חלום, והשיבוהו כל אופני המלחמה, איך שיהיה, הכל כאשר לכל בביאור היטב.

למחרתו בא אל אדונו וספר לו כל עצת ה' שהורוהו מן השמים. הוטב בעיניו מאד, ומיד הלך אל

המלך בשמחה רבה. ענה ואמר: "אדוני המלך, זאת העצה היעוצה". וספר לו הכל כאשר לכל.

כאשר שמע המלך את כל דברי המשנה, אמר:

"הנה זו העצה היא מפלא יועץ, ואין זה שכל אנושי, אם לא מאיש אלוהי אשר הופיע

עליו די מדרהון עם בשרא לא איתוהי, או להפך - מרוח הטומאה. והנה אני ידעתיך

שאינך איש אלוהי בשום אופן. אין זאת כי אם מכשף אתה".

והוכרח המשנה להודות על האמת ולספר לו כל המאורע. גדלהו המלך להרב ר' אליעזר ועשהו

לשר צבא במלחמותיו, כי ראה בעין פקוחה כי ה' אתו וכל אשר הוא עושה מצליח. בכל מקום אשר

שלחו המלך ללחום מלחמתו היה מצליח מאד. והנה בתוך כך נפל לו בלבו: מה יהיה בסופו? אולי

עתה העת לברוח אל מקומו? - גילו לו מן השמים: "עדין צריך אתה להיות במדינה זו". והנה בא

היום ומת המשנה. אז שמהו המלך על מקומו להיות לו יועץ, כי מצא חן בעיניו, ונתן לו לאישה את

בת המשנה. אבל הרב לא נגע בה, בעזרת השם, וראה כל התחבולות שלא ישב בביתו. ואף אם

נזדמן לו שהיה בביתו לא נגע בה כלל. והנה במדינה הנ"ל לא היה רשאי שום יהודי לדור, וכשמצאו

איזה יהודי אחד הייתה דתו למות. והוא היה כך כמה שנים. פעם אחת אמרה לו אשתו: "אמור לי

מה מום מצאת בי, שלא נגעת בי ואין אתה נוהג עמי כדרך כל הארץ?" אמר לה: "הישבעי לי שלא

תגלי לשום אדם, ואומר לך האמת". נשבעה לו. אמר לה: "יהודי אנכי". מיד שלחה אותו לארצו

בכסף וזהב רב מאד. אבל לסטים שללו אותו בדרך ולקחו כל אשר היה אצלו. בהיותו בדרך נגלה

לו אליהו ז"ל ואמר לו: "בזכות זה יולד לך בן שיאיר עיני ישראל, ועליו יקוים - ישראל אשר בך

אתפאר". בא לביתו ומצא את אשתו שהייתה בעזרת השם בחיים, ונולד להם הבעש"ט לעת

זקנתם, כשהיו שניהם סמוך למאה שנה.

תוכן העניינים

תולדות החסידות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה