תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ספיקא דממונא שער ג · כג
אמנם לעניין דינא יש לעיין באמת מ"ט פסקינן גבי שוכר מרחץ אפילו בא בסיף החדש כולו למשכיר כר"נ משום דקרקע בחזקת בעלים, ולא אזלינן בתר חזקת הממון של השוכר שהוא מוחזק עי' בש"ע חו"מ סימן שי"ב סעיף ט"ו וגבי מלוה אומר ג' שנים ולוה אמר שתי שנים קייל"ן דאם קדם המלוה ואכל לא מפקינן מיניה, ולא מוקמינן קרקע בחזקת בעלים, משום דהמלוה מוחזק בפירות וא"כ ה"נ כיון דהשוכר מוחזק במעות השכירות אמאי מוקמינן קרקע בחזקת בעלים ולהוציא מעות מהשוכר ואע"ג דבמס' ב"מ ק"י מחלק הגמרא משום דהתם גבי מלות הו"ל מילתא דעבידא לאגלויי מ"מ בש"ע חו"מ סימן שי"ז סעיף ג' נראה דרק היש אומרים מחלקי בהכי ולדעה הראשונה אפילו במקום דלא הוי עבידא לאגלויי נמי לא מפקינן מהמלוה ואמאי עדיף מה שהמלוה תפיס בפירות ממה שהשוכר מוחזק במעותיו והנה לכאורא היה מקום לחלק דהכא גבי שוכר כיון דהספק לא נולד כלל על מעות של השוכר ועיקר הספק נולד על המרחץ אם הוא בחדש י"ג לשוכר או למשכיר לא מהני חזקת ממון משא"כ גבי לוה אמר ב' שנים ומלוה אומר ג' שם התחיל הספק כשבאים לדון לפנינו, שפיר מהני מה שהמלוה תפיס ועי' בב"ש באה"ע סימן ד' ס"ק נ"ו, ובספרי חלק ראשון שער חזקות שער ו' באות ג' ד' עי"ש, והעולה מדברינו שם דאזלינן בתר חזקה רק על מה שהספק נולד עי"ש, היטב מ"מ קשה להבין הרי בכל מקום בש"ס דאזלינן בתר חזקת ממון ולא מפקינן מן המוחזק, אע"ג שאין הספק נולד על הממון כמו בהיא אומרת בתולה נשאתנו וליכא עידי הינומא לא אזלינן בתר רוב בתולות נשאת משום חזקת ממון של הבעל, אע"ג שאין הספק נולד על חזקת ממון של הבעל מ"מ מהני ליה חזקת ממון ולא מפקינן מיניה, וכן בכמה מקומות דאזלינן בתר חזקת ממון, אע"ג שהספק ממקום אחר, מוקמינן ממונא בחזקתיה ולא מפקינן מיניה וא"כ מ"ט לא מהני הכא חזקת ממון של השוכר: