תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ספיקא דממונא שער ג · כג
כבר הבאתי לעיל דברי התוס' בד"ה פוטר ממונו דס"ל מהא דמרחץ במס' ב"מ ק"ב דלשמואל מהני תפיסת השוכר משום דנכנס בהיתר, והנה מדלא משני דמשו"ה מהני תפיסת השוכר דתפס קודם שנולד הספק, היינו קודם שטוען המשכיר שכירותו בעד החדש י"ג וצריך לומר דתוספ' ס"ל דהספק נולד תיכף כשנכנס החדש הי"ג וכן כתב הרשב"ם מס' ב"ב ק"ה ע"ב ד"ה התם דגבי מרחץ נולד הספק מתחלת החודש, וא"כ אפילו כ' בא המשכיר לתבוע שכר המרחץ בסוף חדש י"ג הו"ל השוכר תפס לאחר שנולד הספק ומשו"ה הוצרכו לתרץ דמשו"ה מהני תפיסה, משום דנכנס בהיתר אמנם גבי שנים החתומים על השטר תירצו שתפס קודם שנולד הספק וא"כ משמע דתפיסה בהיתר מהני אפילו לאחר שנולד הספק, דהא גבי שוכר הוי תפס לאחר שנולד הספק, והנה במס' ב"ג ק"ה ע"א ד"ה אבל בא, תירצו גבי שנים חתומים על השטר משו"ה מהני תפיסת המלוה משום שטוען בריא, וכל תירץ הרא"ש הכא בסוגיא לחלק בין טוען בריא דדווקא בבריא מהני תפיסה, והנה באמת יל"ד אי נימא דבטענת בריא מהני תפיסה א"כ מאי פריך הגמרא מס' ב"מ ק"י ע"א על מה דקייל"ן התם באומר המלוה לשלש שנים השכנת אצלי הקרקע ולוה טוען לב' שנים דפירות בחזקת המלוה אי קדם ואכל, והא גבי מרחץ קייל"ן כר"נ דאפילו בסוף החדש כולו למשכיר משום דקרקע בחזקת בעלים, וה"נ גבי מלוה אומר ג' שנים נוקמי הקרקע בחזקת הלוה, ותירץ הגמרא משו"ה לא מפקינן מהמלוה משום דהי"ל מילתא דעבידי לאגלויי עי"ש מאי פריך התם גבי משכנתא טוען המלוה בריא ומשו"ה לא מפקינן מיניה הפירות, משא"כ גבי שוכרו השוכר עצמו מסופק אי תפיס לשון ראשון או לשון אחרון (דאם השוכר טוען בריא שהשכרת לי גם החדש י"ג בעד י"ב זהובים פשיטא דגם גבי שוכר לא אמרינן קרקע בחזקת בעלים כמ"ש הש"כ בחו"מ סימן שי"ב ס"ק י"ד ובספר תק"כ סימן מ"ה עי"ש) והנה ראיתי בתפארת שמואל על הרא"ש ס"ק ד' שכתב דטענת בריא של המלוה לא חשיב רק כשמא כיון דהשטר שנכתב סתמא מסייע להלוה דשנין סתמא הוא שנים עיי"ש ודו"ק, ובאמת יש לפרש לפי"ז מה דמחלק הגמרא בין מילתא דעבידא לאגלוי היא כך דאי לא הוי מילתא דעבידא לאגלויי, לא היה נחשב טענה המלוה לטענת בריא כיון דשטר מסייע להלוה, רק כיון דהוי ג"כ מילתא דעבידא לאגלויי חשבינן לטענת המלוה ג"כ כטענת בריא, ומשו"ה מהני תפיסה: