אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער ספיקא דממונא שער ב › יד

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער ספיקא דממונא שער ב · יד

יג

ולמ"ש לעיל באות ו' דעד כאן לא אמרינן דמהני תפיסת הכהן רק אם גם הראשון לא זכה רק משום ספיקא בעלמא דספק גזל מותר אזי שפיר מהני גם תפיסת השני מספק, משא"כ אם הראשין זכה משום הממע"ה דהיינו דהתורה זכתה לו בכך שוב לא מהני תפיסת השני' ואביא לזה ראיה מהימנא מלשון הרמב"ם דהנה החילוק שכתב הרשב"א שו"ת סימן שי"א לחלק בין ספק פטר חמור לספק בכור בהמה טהורה משום דבפטר חמור יש לבעלים חזקה בטלה שהיה שלהם עד עכשיו ורק בבהמה טהורה ס"ל אין מוציאין הוא מוכרח מדברי הר"מ שהרי בפי"ב מהלכות בכורים הלכה י"ט והלכה כ"א שם כתב שספק הי' של בעלים ולא הביא כלל אם תפס הכהן שמהני דאין מוציאין רק בפ"ב מהלכות בכורות, ובפרק ה' שם הביא יאכל לבעלים ואם תפסו כהן א"מ מידו וא"כ משמע להדיא דס"ל להר"מ לחלק בין פטר חמור ובין ספק בכור בהמה טהורה, ובהלכות בכורים כשלא הביא שמהני תפיסת הכהן הביא וז"ל וטלה זה שהופרש לבעלים ואינו לכהן שהממע"ה וכן בהלכה כ"א שם ואינו נותנו לכהן מפני שהוא ספק והממע"ה ובהלכות בכורות פ"ב הלכה ו' הביא לפיכך יאכל לבעלים ואם תפסו כהן אין מוציאין מידו ולא כתב דמשו"ה יאכל לבעלים משום דהממע"ה, אלא וודאי דבמקום דליכא חזקה לבעלים כמו בספק בכור בהמה טהורה דמיירי בגוונא דליכא חזקה לבעלים ורק מספק נשאר אצלם ויאכל לבעלים שפיר מהני תפיסת הכהן משא"כ בפי"ב מהלכות בכורים דשם הוי לבעלים משום שיש להם חזקה בטלה שהופרש עליו ולא רק משום ספק היא שלהם רק משום הממע"ה דחזקת ממון שלהם משו"ה שם מודה הר"מ דתק"כ מוציאין מידו ומשו"ה לא הביא שם הר"מ דאם תפס הכהן א"מ מידו דכל היכא דאיכא סברא לומר הממע"ה לא מהני תפיסת הכהן ואע"ג דבפרק א' מהלכות בכורות הביא ג"כ הלשון הממע"ה ואעפי"כ כתב אח"כ בהלכה ג' כל בכור שהוא ספק אם תפסו הכהן א"מ מידו שם לא מיירי רק במקום שאין לבעלים חזקה בו רק מספק בעלמא הוא שלהם ואע"ג דנקט שם ג"כ הממע"ה הוא רק אגב גררא דלישנא, אמנם לפי האמת כבר גלה לנו בלשונו הזהב דלא אמרינן דתק"כ אין מוציאין רק היכא דאין לבעלים חזקה והיכא דיש לבעלים חזקה דאז שייך לומר הממע"ה לא מהני תפיסת הכהן, וזהו מוכח ממה שמשנה הלשון בפ"ב מהלכות בכורות ובפרק ה' רק אגב גררה נקט הממע"ה מ"מ מיירו באופן שאין לבעלים חזקה שהרי נקט שם מיד בריש הפרק כגון שילדה שני זכרים דאחד מהן לכהן ואם אח"כ מת אחד אין לכהן כלום שזהו החי ספק והתם לא היה לבעלים בשום פעם חזקה ברורה בהך שנשאר חי דהא תיכף משנולד היה ספק בכור ומשו"ה מהני תפיסת הכהן, משא"כ היכא שהיו הבעלים מוחזקין ממש מעיקרא כגון בהך טלה שהופרש לפנו"ח לא מהני תפיסת הכהן, ומשו"ה לא נקט הר"מ בפי"ב מהלכות בכורים דינא דאם תק"כ א"מ מידו דשם באמת לא מהני תפיסה:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה