תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ספיקא דממונא שער ב · יא
ועפ"י הנ"ל יש ליישב מה שקשה לכאורא בסיעתא שמביא ר' חנינא לרבה ואי ס"ד תק"כ א"מ מידו נמצא זה פוטר ממונו בממונו של כהן ומאי ראיה מייתי דלמא אע"ג דא"מ מידו מ"מ כל כמה דלא תקפה לא נפיק ליה מממונו של ישראל כמ"ש הכ"מ בפ"ב מהלכות בכורות ועוד קשה מאי אמר ליה אביי כגון דלית ליה אלא תשעה והוא דממנ"פ אי בר חיובא היא שפיר קא מעשר הא מ"מ יהי' הדין אי תקפו כהן אין מוציאין וא"כ הו"ל מ"מ ממינו של כהן וא"כ אע"ג דהוי בר חיובא איך נפטור ע"י הך ספק הא מ"מ יש לכהן בו צד זכות ואיך יפטור ממונו בממונו של כהן ואי נימא דאביי לית ליה הך סברא דע"י שהכהן יכול לתפוס הו"ל ממונו של כהן א"כ בלא"ה אזלא ליה סיעת' דר"ח לרבה (שוב ראיתי קושיא זו בספר שערי דעה ליו"ד סימן שט"ו) אמנם להנ"ל א"ש כיון דלא אמרינן תק"כ א"מ רק אי אמרינן דהא שהיא של ישראל הוא רק משום דמספיקא א"מ ממנו ולא שהתורה זכתה לו משום חזקת ממון או משום הממע"ה וכיון דמה שהיא של ישראל היא רק משום ספיקא א"כ גם הכהן יכול לתפוס מספק, ושפיר הביא סיעתא דאם מה שהוא של ישראל היא רק מספיקא בעלמא א"כ איך נכנס לדיר להתעשר הא לענין שיפטור מעשר שלו הו"ל כמו שעושה ספק בידים לכתחלה ואין עושין ספק בידים וכמו שאסור בגיזה ועבודה מספק ה"נ איך יפטור ממצות מעשר מספק וע"כ דהיא של ישראל ממש דהתורה זכתה לו מצד חזקת ממון וא"כ שפיר יכול לפטור בהך ספיקא מעשר שלו כיון דהתורה זכתה לו וא"כ מוכח דתקפ"כ מוצאין מידו ועל זה השיב לו אביי דלעולם תק"כ א"מ מידו דגם גבי ישראל לא היה שלו רק מספיקא ובעלמא וא"כ גם הכהן מצי לתפוס ול"ל דא"כ אמאי נכנס להתעשר ואיך עושה ספק בידים דזהו אינו כיון דלית ליה רק תשעה והוא וא"כ הוי ספק אי נתחייב כלל במעשר וא"כ לא שייך לומר כאן לעניין מעשר איך יפטור מספק מעשר שלו כיון דיש ספק אי חייב כלל במעשר לא שייך לומר אין עושין ספק בידים במקום שיש ספק אם יש עליו חיוב מעשר כלל וא"ש הכל בס"ד: