אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער ספיקא דממונא שער ב › טו

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער ספיקא דממונא שער ב · טו

יד

בספר ש"ש שמעתא א' פרק ג' הקשה לשיטת הרמב"ם דספיקא מה"ת לקולא, א"כ מאי פריך הגמרא, מאי ספיקות אילימא ספק בכורות יהיה קדוש אמר רחמנא ולא שכבר קדוש ואי ספיקא מה"ת לקולא הרי אינו קדוש כלל דמה"ת הו"ל חולין גמורים וראיתי בספר עט סופר ח"ב כלל ל"ד שכתב דכיון דאמרינן לעניין מעשר עשירי וודאי ולא עשירי ספק ואפילו רובא לא מהני כמ"ש השטמ"ק בשם הרא"ש א"כ מכ"ש הא דאינו בכור הוא רק משום דספיקא לקולא, וא"כ אע"ג דמותר מה"ת מ"מ עשירי וודאי לא הוי עי"ש ויש לכוון דבריו בכוונת דברי השטמ"ק שכתב וז"ל בד"ה אילימא ספק בכור וכו' יהי' קדש אמר רחמנא וכו' וזה שמא כבר קדוש, ואם תאמר ספיקא הוא שמא אינו קדוש הא אמר עשירי וודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק עכ"ל כוונתו למ"ש דקושיית הגמרא קאי אזיל למסקנא דאביי דס"ל עשירי וודאי אמר רחמנא וא"כ הספיקות אע"ג דמה"ת לקולא והוי חולין מ"מ כיון דרק משום ספק מותר מה"ת ואפילו רובא לא הוי עשירי וודאי מכ"ש מה דמותר רק משום ספק לא הוי עשירי וודאי ובל"ס של זה נתכוין השטמ"ק רק אח"כ משני ליה בספק פטרי חמורים ומעשרן והן שלו וכבר הקשו בתוס' פשיטא דמעשר בהמה של בעלים רק לפימ"ש א"ש דאשמעינן משו"ה מעשרן אע"ג שהוא ספק מ"מ כיון שאין לו שום הפסד שהן שלו לכך תקנו חכמים לעשר אפילו הספיקות כמ"ש הפנ"י דאע"ג שאינו צריך מ"מ הא לית ליה פסידא ובשום אופן לא יוכל לבא לידי חשש איסור ג"כ דממנ"פ אם מחזקינן להו בחזקת חולין כממון של ישראל לגמרי הרי עישר אותם ואי אמרינן דכיון שיש לכהן צד זכיה בו הרי אינו ממונו א"כ א"צ להתעשר ומותרים לבעלים עי' היטב בפנ"י בתוס' ד"ה מפריש עכ"פ י"ל כיון דלית ליה פסידא תקנו לעשר אפילו על הספק:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה