תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ספיקא דממונא שער ב · ו
ועפי' מ"ש יש להסביר ג"כ פלוגתת הרא"ש ותוס' בעניין כל דאלים גבר, דעת הרא"ש מס' ב"ב ל"ד ע"ב גבי ההוא ארבא דכל שגבר יד אחד על חבירו שוב אין השני רשאי לחטוף ממנו רק אם יש לו עדים, וכן פסק בש"ע חו"מ סימן קל"ט סעיף א' וכן כתב הרמב"ם פט"ו מהלכות טוען הלכה ד' ח"ל מניחין אותו בידיהן וכל המתגבר ירד בה ויהיה האחר מוציא מידו ועליו הראיה עכ"ל משמע דכל שגבר האחד אין האחר יכול אח"כ לתוקפה ממנו, אמנם דעת התוס' בסוגיא דאפילו בכל דאלם גבר נמי יכול השני ג"כ לתוקפה ממנו זולת אם הראשון הקדיש החפץ אז לא מהני תקיפת השני ועיי' בהגה' אשר"י כאן בסוגיא ועי' ש"כ חו"מ סימן קל"ט ס"ק ב' הביא ג"כ דברי תוס' אלו ונראה דסברת פלוגתתם תליא בהא דתוס' ס"ל דכל דאלם גבר לא הוי דינא רק שאין הב"ד פוסקים להם כלום ומשו"ה שפיר ס"ל דאם אח"כ גבר השני אע"ג שמעיקרא גבר הראשון, מ"מ יוכל לחטוף ממנו כיון שהב"ד לא פסקו בזה כלל, אמנם הרא"ש ומחבר ורמב"ם ס"ל דכל דאלם גבר הוי דינא משום שמסתמא מי שהדבר שלו יתגבר יותר כיון שהאמת אתו וטפי ימסור נפשו כמ"ש הרא"ש מס' ב"ב שם, ועי' בבאר הגולה שם בחו"מ הביא נמי דברי הרא"ש אלו, ומשו"ה שפיר ס"ל דכל שכבר גבר האחד אין השני רשאי להתגבר עליו זולת אם יש לו עדים דאז נוכל לומר שמשו"ה לא אכפת ליה מה שחבירו גבר עליו כיון שיודע שיש לו עדים ואז שפיר יוכל להוציא, אמנם בדינא דשנים אוחזין ותקפה האחד ס"ל להמחבר בש"ע חו"מ סימן קל"ח סעיף ז' וכן הרמב"ם פ"ט מהלכות טוען הלכה י"ב דאם חזק השני ותקפה מיד התוקף הראשון נשאר הדין כבתחלה ויחלקו, ולא אמרינן מכיון שהאחד כבר תקפה והיה הדין דאין מוצאין שוב לא יהיה מהני תקיפת השני היינו כמ"ש דשם גבי תקפה אחד הא דאין מוצאין היה רק משום שהב"ד לא רצו להכניס עצמן כלל כיון שגם מעיקרא היו מסופקין אם הא של שניהם כמ"ש השטמ"ק דהך דאמרינן אנן סהדי מאי דתפיס האי דידיה לא הוי וודאי כמ"ש לעיל ומשו"ה ב"ד לא הכניסו עצמן בזה לפסוק הדין רק שהדבר ישאר כמה שהיא, ולא בתורת פסק משו"ה ס"ל דאם גבר השני אח"כ ג"כ אין מוצאין ממנו ודו"ק היטב בכל זה: