תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ספיקא דממונא שער ב · ה
ועפ"י הדברים האלו יש לתרץ ג"כ מה שהקשה הש"כ ביו"ד סימן ס"א ס"ק י"ג על הטור דפסק בכהן שנטל מתנות מלוי א"צ להחזיר כיון דהוי ספק אי לוי הוי בכלל עם, ובספק בכור פסק דמוצאין אם תקף הכהן, ותירץ לחלק בין ספק בכור דהוי ספק המציאות משא"כ הכא אנו מסופקים אם הוא בכלל עם או לא ולכאורא קשה להבין החילוק, אמנם לפי דברינו א"ש דבשלמא גבי בכור היו הב"ד יכולין לפסוק בשעה שהיה ברשות הבעלים ישראל שהוא שלו משום חזקת מרא קמא או משום שהוא מוחזק בו, וממילא אין הכהן רשאי לתופסו, משא"כ הכא במתנות שהיו אצל הלוי וברשותו אטו היו יכולין לפסוק שהם שלו כיון שהוא מוחזק הא מ"מ זה הספק אם הוא בכלל עם וחייב ג"כ או לא על זה אין הב"ד יכולין לפסוק כלל דהך ספיקא נשאר לעולם, ורק כיון שהוי ספק אם הוא בכלל עם נשארו המתנות ממילא ברשותו, אמנם לא משום שהב"ד פסקו הכי דאטו יכולין להחליט שאינו בכלל עם בדבר שנשאר בגמרא בספק וכיון דמה שהיה פטור ממתנות לא היה בתורת פסק רק משום כיון דהוי ספק לא היו יכולין הב"ד להכניס עצמם ולהוציא ממנו וא"כ ממילא אם הכהן תפס מעצמו שוב אין יכולין להוציא מהכהן ג"כ ועי' בתוה"א להרשב"א בית שלישי שער שני במתנות כהונה במשה"ב שם שכתב וז"ל, אבל כאן שהן וודאי מתנות כהונה אלא דמספקא לן אם הלוי אינו בכלל עם ואם ישנו וא' לוי בכלל עם הרי הן של כהן הו"ל כממון המוטל בספק שכל מי שתופס אין מוצאין מידו וכעניין שאמרו בתקפו אחד לפנינו עכ"ל, עי"ש הרי כמ"ש כיון דהכא הוי הספק אם הוא בכלל עם הו"ל ממון המוטל בספק וכיון שאין הב"ד יכולין לעולם להחליט בזה דבר ברור שפיר מהני ליה תפיסה, ועי' פלתי סימן ס"א ס"ק ז' שכתב לדייק הלשון אם "נטלן" הכהן מידו ולא קתני אם חטפן ומחלק דהכא מיירי שנטל ברשות והו"ל תפס ברשות ומשו"ה מהני, משא"כ בספק בכור נקט אם חטפן היינו שלא ברשות ומשו"ה לא מהני תפיסה, מ"מ יש לעיין בזה דאם הלוי נתן לו משום שהיה סבור שחייב במתנות בבירור ואח"כ נודע לו שהוי ספק ופטור א"כ מאי מהני שנטל ברשות כיון דהוי נתינה בטעות, וצ"ל דס"ל לפלתי דאע"ג דהיה בטעות מ"מ מקרי תפיסה ברשות ועוד נדבר מזה בס"ד ועי' רמ"א יו"ד סימן שט"ו ובש"כ בספר תק"כ סימן ס"ב משמע דאם נתן לו בטעות לא מקרי תפס ברשות ועי' רי"ט אלגאזי מס' בכורות י"ב ע"ב בד"ה שוב ראיתי: