תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ספיקא דממונא שער ב · ד
ואם כנים דברינו אלו יש לתרץ קושיית הרא"ש על הרי"ף מס' ב"ק י"ח ע"ב דלא הביא הרי"ף האי בעי' אי יש שנוי לצרורות לרביע נזק וכתב הרי"ף משום דאין נ"מ כיון דקנס בלא"ה אינו גובה רק בתפס הניזק וכי תפס לא מפקינן מיניה עד דמשלם חצי נזק כיון שעלתה בתיקו והוא מוחזק כך ס"ל להרא"ש בדעת הרי"ף והקשה עליו כיון דהוא ספיקא דדינא אמאי מהני ליה תפיסה ולא אמרינן כמו בספק בכור דלא מהני תפיסה (דאיהו ס"ל תקפו כהן מוצאין מידו) ה"נ לא יועיל תפיסה בתיקו, ועיין להש"כ בספר תקפו כהן סימן ה' שכתב לחלק דבספק בכור משו"ה לא מהני תפיסה משום שהבעלים יאמרו ליתן לכהן אחר, אמנם לפי דברינו הנ"ל יש לחלק בפשיטות דבשלמא ספק בכור הא דמוקמינן ליה בחזקת בעלים הראשונים הוא משום חזקת מרא קמא שלו לעניין חלק ממון שיש בבכור וא"כ הוי ליה בחזקתו מכח פסק הב"ד לאוקמיהו בחזקת מרא קמא, שפיר ס"ל להרי"ף דלא יועיל תפיסת הכהן ולעשות נגד מה שהחזיקו לו הב"ד לאוקמא ברשותו משום חזקת מרא קמא, משא"כ בתיקו או איבעי' דלא אפשטא והיה הדין שישאר הממון בחזקת המזיק כיון דסלקא בתיקו, מ"מ אטו נוכל לומר שהב"ד פסקו לו בתורת פסק שהממון ישאר בידו, והאיך יכולים לפסוק ולהחליט שהממון ישאר אצל המזיק בתורת פסק ב"ד בדבר שגם הב"ד עצמן מסופקין וע"כ דרק משו"ה נשאר הממון אצל המזיק משום דסלקא בתיקו לא היו הב"ד יכולים לעשות מעשה להכניס עצמן בדבר שגם הם מסופקים וכיון שרק משום שהב"ד מסופקים היה נשאר הממון אצל המזיק ולא בתורת פסק כיון דסלקא בתיקו א"כ ממילא היכא שתפס הניזק ג"כ אין הב"ד מכניסים עצמן בדבר שהם עצמן מסופקים ושפיר מהני ליה תפיסת הניזק, ובספר תקפו כהן שם ראיתי שהביא בשם הלבוש לחלק, דגבי בכור יש לבעלים חזקת טובת הנאה, ומשו"ה מוצאין מן הכהן עי"ש ולפימ"ש א"צ לכל זהו רק בבכור היא של הבעלים בכח פסק ב"ד ולא מהני ליה תפיסה משא"כ בתיקו לא היה שום פסק ב"ד, ושפיר מהני ליה תפיסה, ודו"ק היטב כי הוא נכון בס"ד: