תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ספיקא דממונא שער ב · ב
והנה י"ל ג"כ הא דאי תקפו כהן אי מוציאין או אין מוציאין י"ל נמי דתליא בהא דאי ס"ל דמה שהיה הבכור מעיקרא לעניין ממון בחזקת בעלים משום חזקת מרא קמא, הוא דחשבינן הך חזקה בגדר וודאי שלא להוציא מחזקת בעלים ראשונים א"כ פשיטא דלא מהני תפיסת הכהן נגד חזקת מרא קמא להוציאו מרשות בעלים הראשונים, אמנם אי ס"ל הא דהיה בחזקת מרא קמא מעיקרא אין זה בגדר וודאי רק מכח ספק העמדנו להבכור שיהי' ברשות בעלים ראשונים שפיר י"ל אם אח"כ תפסו הכהן מהני ליה תפיסתו כיון שגם מעיקרא מה שהעמדנו אותו ברשות בעלים היה נמי רק מספק וא"כ א"ש דרב המנונא ס"ל דלולא דהוי אמרינן תקפו כהן אין מוצאין לא היה אסור בגו"ע מספק בעלמא דהיה מעמידין אותו בחזקת חולין שהיה במעי אמו דמחזיקין מהיתר להיתר דחזקה אינו בתורת סברא רק בתורת ספק, וגזירת הכתוב, וא"כ ממילא ס"ל תקפו כהן אין מוצאין מידו דחזקת מרא קמא שהוחזקנו אותו ברשות הבעלים לא היה בתורת דבר ברור, וכיון דעל כרחך מהני תפיסת כהן ומשו"ה אסור בגו"ע משום כח הכהן המעורב בו אמנם רבה ס"ל דחזקה הוא בגדר וודאי, וא"כ מה שהיינו מחזיקין אותו בחזקת מרא קמא, ברשות בעלים הראשונים היה בגדר וודאי ולא מהני תפיסת הכהן להוציאו מחזקה קמייתא שהיינו מחזיקין לעניין ממון בוודאי שהוא של ישראל וא"כ אין מחזיקין מאיסור לאיסור, (והכי ס"ל לרבה להד"א שם מס' יבמות ל' ע"ב גבי הא דאמר אשה זו בחזקת היתר דאין מחזיקין מאיסור לאיסור) וה"נ אין מחזיקין מהיתר להיתר, וממילא לא מהני חזקת חולין שהוא במעי אמו, ומשו"ה ס"ל שפיר דאסור בגיזה ועבודה, ותקפו כהן מוצאין מידו ודו"ק היטב: