תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער ה · לג
ודע דבהא לצעורי. כתב הפרי תואר ביו"ד סימן ד' ס"ק ח' ב' פירושים, האחד דבאמת מכוון לאסור רק שאין כוונתו לעבוד ע"א באמת רק שהוא סובר שבדבור בעלמא ג"כ תאסור הבהמה אפילו אין כוונתו לעבוד וא"כ כל דאית ליה בו שותפות אמרינן דמסתמא אין כוונתו לאסור הבהמה בכדי וע"כ שכוונתו באמת לעבוד ע"א וממילא אסורה, וזהו שיטת רמב"ם ורש"י דבאית ליה שותפות לא אמרינן לצעורי, אמנם אי ס"ל דלצעורי היינו שאין כוונתו כלל אפילו לאסור הבהמה רק שרוצה לצער חבירו לפי שעה ואח"כ יודיע לו האמת שלא היה כוונתו לע"א כלל א"כ גם באית ליה שותפות שפיר י"ל דרק לצעורי היה כוונתו דליכא למימר שלא ירצה להפסיד חלקו דהא הוא יודע האמת בעצמו שאינה אסורא (ועי' בספרי ח"ב בסוגיא דהשא"נ אות יו"ד מ"ש בטעם דרש"י דבאית ליה שותפות לא אמרינן לצעורי מכוון) ודו"ק: