אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער ליקוטי שושנים שער ה › לב

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער ליקוטי שושנים שער ה · לב

לא

עפ"י מ"ש לעיל דאפילו למסקנא דלצעורי מכוון מ"מ נשאר הדין דאין אוסר דשא"ש רק היכא דיש לומר שקנה לו אז יוכל לאסור, א"ש מאוד מה שפסק הר"מ פ"ח מהלכות עכו"ם הלכה א' דעכו"ם ששחט בהמת חבירו לעכו"ם לא נאסרה שאין אדם אוסר דשא"ש וקשה דהא בעכו"ם לא שייך לומר לצעורי מכוון וא"כ אמאי לא יוכל לאסור, ועי' בלח"מ שם שהוא ג"כ תמוה במ"ש שהר"מ סמך עצמו על מ"ש פ"ב מהלכות שחיטה ודבריו נפלאו דהרי בעכו"ם ל"ש כלל לומר לצעורי אמנם לדברינו א"ש הכל די"ל דעד כאן נוכל לומר דקנה ליה רק אם גם הבעלים רוצים להקנות לו וא"כ היינו בבהמת ישראל שכיוון שבלא"ה מפסיד אותה ממנו (היינו לשיטת הרא"ה דבאכילה בלא"ה אסורה) שפיר אמרינן דהבעלים מקנים לו ויוכל לאסור משא"כ בהלכות עכו"ם מיירי הרמב"ם בעכו"ם ששחט בהמת עכו"ם והבעלים הם עכו"ם שהרי נקט עכו"ם ששחט בהמת חבירו וכיון שבעל הבהמה הוא עכו"ם מהי תיתי לומר שרוצה להקנות לו דמכיון שאין העכו"ם מפסיד כלל מה ששוחטה לע"א יוכל להנות ממנה למה יקנה אותה לעכו"ם, והיא ראויה לו וא"כ הוי אינו שלו של האיסור ומשו"ה לא מצי לאסור רק בישראל בגוונא דלא שייך לצעורי כמ"ש פ"ב מהלכות שחיטה והבהמה היא של ישראל שפיר אמרינן דהבעלים מקנים לו הבהמה כמ"ש וכבר כתבתי בספרי לחלק בין עכו"ם לישראל דעכו"ם לא מצי קנו להבהמה עי"ש רק כעת נ"ל בפשיטות יותר דכיון דמיירי בהלכות עכו"ם בבהמת עכו"ם וא"כ אין שום סברא לומר שמקנה לו הבהמה כיון שראויה לו לעצמו ודו"ק:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה