אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער ליקוטי שושנים שער ה › כב

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער ליקוטי שושנים שער ה · כב

כא

על דבר הקושיא שהבאתי לעיל באות י"ז מאי משני הגמרא בחצי קנה פגום הא אי אפשר לצמצם, ראיתי בשו"ת בית אפרים לאו"ח סימן כ"ג שהקשה ג"כ הך קושיא, ותירץ ג"כ דכיון שנראה לפנינו שהוא מחצה א"כ כשר לבא לפנים ושפיר חייב משום שחוטי חוץ דליכא רק צד אחד לפטור דהיינו דלמא הוא פחות ממחצה והוא ג"כ על הדרך שכתבנו לעיל דמכיון שהוא כשר, שפיר מקרי ראוי לפנים, והנה בשו"ת בית אפרים שם הביא דאע"ג דאין תמות וזכרות בעופות מ"מ חצי קנה פגום הוי מום מגונה עי"ש, אמנם י"ל דלא הוי מום רק אם עכשיו עושה כן משא"כ אם כבר היה פגום מאליו לא הוי מום כל כך כיון דכשר להדיוט וכיון שחתיכה זו בקנה הי' מדרך הכשר שחיטה לא מקרי מום, והנה בשו"ת הנ"ל ובספר ברוך טעם הביא קושי' משם ספר יראים למאן דס"ל אינו לשחיטה אלא בסיף האיך משכחת לה משום שחוטי חוץ לחייב הא תיכף בתחלת שחיטה נעשה בע"מ ואינו ראוי לפנים ותירץ דכיון דהכשר שחיטה הוא אהכי חייבה רחמנא, (ועי' מס' ב"ק ע"ב ע"א בתוס' ד"ה דאי ישנה ודו"ק, והנה) לפי"ז י"ל עד כאן חייב משום שחוטי חוץ רק אם אותו השחיטה ששחט לא היה עליו שם פסול אחר רק שחוטי חוץ שפיר חייב דאע"ג שנעשה תיכף בע"מ מ"מ הו"ל כדרך שחיטה וחייב, משא"כ אם מתחיל לשחוט לע"א אפילו אי לא נאסר עדיין משום תקרובת, ע"מ כיון דאיהו חייב מיתה על הך שחוטי תו לא הו"ל כדרך שחיטה והוי בעל מום וליכא תו לחייב משום שחוטי חוץ, ומתורץ קושית הנקה"כ על הט"ז ביו"ד סימן ב' ס"ק י"ד שכתב דאינו נאסר משום ע"א רק בעשה מעשה טריפה, והקשה הנקה"כ א"כ מאי צריך לאוקמא בחצי קנה פגום הא בלא"ה לא נאסר משום ע"א עד שישחוט הרוב, ולהנ"ל א"ש דאם לא היה חצי קנה פגום והוא שחט לע"א לא הוי כדרך שחיטה ונעשה בע"מ ומום מגונה כל כך פסול אפילו בעוף רק כשהיה פגום מאליו הו"ל הכל בכלל שחיטה כיון שכשר כה"ג, ושפיר חייב משום ש"ח ויש, להביא קצת ראיה לזה, דהנה התוס' בד"ה כיון דקניא ליה לכפרה כתבו הא דהוצרך לאוקמא במס' זבחים קי"ד בקדשים קלים היינו לרב הונא, והקשה המהרש"א הא ר"ה ס"ל אדם אוסר שא"ש, וא"כ. בלא"ה משכחת לה מוקצה ונעבד בקדשים, ותירץ המהרש"א דמ"מ בדבור אינו אוסר רק במעשה כל דהוא ומשו"ה מוקמי לה כריה"ג דקדשים קלים הוי שלו והנה לכאורא עדיין קשה לאוקמא אליבא דר"ה כשעשה בה מעשה כל דהוא, אמנם להנ"ל א"ש דמעשה כל דהוא היה משמע נמי שהתחיל לשחוט קצת ובכה"ג היכא דשחט לע"א נעשה תיכף בע"מ ואינו חייב משום ש"ח בלא"ה ולא אצטרך קרא למעוטי, ומשו"ה מוקי לה כריה"ג דהוי שלו ויכול לאסור אפילו בלא מעשה ודו"ק, ולא נעלם ממני שיש לדחות זה דא"כ גם בלא דר"ה לא משכחת לחייב על ש"ח רק בחצי קנה פגום דאלא"ה מכיון שמתחיל לשחוט נעשה בע"מ מ"מ לא קשה כל כך על הט"ז דע"כ הוצרך לאוקמא בחק"פ כמ"ש ודו"ק:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה