תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער ד · י
בגמרא אלא לר' יוסף לימא רבי הי' ולא רבנן אמר רבינא בעבד של שני שותפין ודברי הכל ויל"ד אמאי המקשן לא אסיק אדעתיה דנוכל לאוקמי בעבד של שני שותפין ועוד מאי קאמר של שני שותפין וד"ה הא לרבי א"צ לאוקמי בשל שני שותפין, ונראה דהנה התוס' במס' עירובין ל"ב ע"ב ד"ה ולא ליעבוד כתבו דהיכא שהוא גורם לו האיסור לא אמרינן אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך והלכך ס"ד דמקשן דבשלמא אי לא מיירי בשני שותפין והוא שחרר החצי והוא גרם לו האיסור שפיר אמרינן דכופין דלא שייך לומר אין אומרים לאדם חטא וכו' כיון דהוא גרם לו האיסור אמנם אי הוי מיירי בשל שני שותפין דלא הוא גרם לו האיסור לא הוי אמרינן דכופין כקושית התוס' אין אומרים לאדם חטא וכו' אמנם התרצן ס"ל דלא שייך כלל העשה דלב"ת בחצי עבר כסברת הרשב"א במס' שבת ד' ע"א וא"כ י"ל דעד כאן לא אמרינן הבח"ע ל"ש העש' דלב"ת רק בשני שותפין משא"כ בשחרר אחד חצי הראשון ואח"כ חצי השני שפיר עובר בעש' דלב"ת אע"ג דשחררו לחצאין מ"מ כל האיסור איתעביד על ידו וא"כ שייך לומר אין אומרים לאדם חטא וכו' וע"כ דמיירי בשל שני שותפין דתו אינו עובר כלל בעש' דלב"ת וא"כ גם לרבי צריך לאוקמי בשני שותפין דווקא דאלא"ה אפילו משחררו לחצאין ג"כ עובר בעש' דלב"ת כיון דעכ"פ הוא משחררו כולו וא"כ קאמר שפיר בעבד של שני שותפין ודברי הכל כלומר דגם לרבי מתניתי' דכופין ליכא לאוקמא רק בשני שותפין דאלא"ה אין כופין שאין אומרים לאדם חטא וכו' (ועי' בספר מנחת חינוך סימן שמ"ז מ"ש בדברי הרשב"א הנ"ל והוא גם הוא מחלק בין חצי עבד לחצי שפחה ודו"ק) שוב ראיתי בחידושי מהר"ם ברבי שכתב ג"כ כדברינו הנ"ל: