תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער ד · ט
עוד יש ליישב באופן אחר מה שהקשו על הרשב"א ממס' גיטין ל"ח דמשמע דאפילו בחצי שפחה נמי שייך העש' דלב"ת דזהו תליא אי אמרינן דאע"ג ששחרר חצי מ"מ יש לו להרב עדיין קניין הגוף בעבד אז שייך נמי העש' דלב"ת משא"כ אי אמרינן דמכיון ששחרר החצי תו אין לו בו קניין הגוף כלל רק שעוביד למעשי ידיו ממילא לא שייך העש' דלב"ת ועי' בקצה"ח סימן קע"א שכתב דע"כ בחצי עבד אין לו בו קה"ג כלל דאי הוי לו בו קניין הגוף כיון דקדושת הגוף לא פקעה בכדי וא"כ איך יש לומר דביום של רבו קנוי ליה לרב לקניין הגוף דא"כ תו לא הו' פקע, והנה אביי ס"ל במס' נדרים כ"ט ע"א דגם קדושת הגוף פקעה בכדי וא"כ לאביי לעולם יש לו לרב קניין הגוף אע"ג דביום של עצמו לעצמו מ"מ ביום של רבו הוא משעובד לגוף לרבו וא"כ אליבא דאביי וודאי עובר על לב"ת אפילו בחצי עבד ופריך הגמרא שפיר במס' גיטין ל"ח "ואביי משום איסורא לא כלומר דאליבא דאביי כיון דהרב יש לו בו כה"ג נמי כיון דס"ל קדושת הגוף פקעה בכדי א"כ בחצי עבד נמי שייך העש' דלב"ת וע"כ דרק משום מילתא דאיסורא כפאו את רבה (כמדומה לי ששמעת' זאת מכבוד הרה"ג מו"ה זכריה שפירא זצ"ל שהיה אב"ד בק"ק ווארנוב יצ"ו והוא נכון ודו"ק):