תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער ד · ח
וי"ל באופן אחר דבאמת זה מה שיוכל לישא ממזרת לא הוי יכול לקיים את שניהם דהא אפשר דלא מתרמי ליה ממזרת או חציה שפחה או נתינה ומה שהקשו בסמוך מממזרת או חציה שפחה אין כוונתם דמשו"ה לא ידחה העשה הלאו דלא יהיה קדש דזהו אינו דהא עכ"פ אפשר דלא מתרמי ליה רק בת חורין לגמרי או שפחה לגמרי רק כוונת קושייתם על לישנא דמתניתין דמשמע דאם לא ישחררו אותו אין לו תקנה כלל בשום אופן דכך משמע מלישנא דביש במה שאמרו יבטל וכו' שנאמר לא תהו בראה דמשמע דאם לא יהיה משוחרר לגמרי יבטל בע"כ ע"ז הקשו שפיר הא אפשר שלא יבטל דאפשר שישא ממזרת או חציה שפחה, אמנם דנימא דמשו"ה אין עשה דוחה ל"ת לישא בת חורין לגמרי או שפחה לגמרי דיכול לקיים את שניהם זה לא אמרינן דהא אפשר דלא מתרמי ליה כה"ג ולכך הקשו תוס' שפיר דעכ"פ למה הוצרכו לכוף את הרב הא אפשר לו לישא בת חורין לגמרי או שפחה לגמרי מטעם עשה דוחה ל"ת ותירצו שפיר דאפשר ע"י כפיה או דלא הוי בעידנא, ועי' בשאג"א סימן צ"ו שחקר בזה אי אמרינן דכל היכא דלא אפשר לדידיה לקיים רק ע"י דחיית הל"ת אי נמי מקרי יכול לקיים את שניהם כיון דלדידיה עכ"פ לא אפשר באופן אחר או דכיון דיש אפשר המציאות לקיים את שניהם תו לא דחי העשה לל"ת וא"כ שפיר י"ל דהכא ס"ל להתוס' דעכ"פ אם לדידיה אי אפשר לקיים רק בדחיית הל"ת כגון דלא מתרמי ליה ממזרת שוב לא הוי בגדר אפשר לקיים שניהם כיון דלדידיה אי אפשר וא"כ הקשו שפיר לית עשה דפ"ו ולדחי ל"ת דלא יהיה קדש דל"ל הא אפשר לו בממזרת דהא זמנין דלא מתרמי ליה ובעיקר סברת השאג"א אי האי נמי מקרי לא אפשר לקיים את שניהם י"ל דתליא אי אמרינ' עשה עדיפא מל"ת או ל"ת חמירא אמנם אי אמרינן עשה עדיפא א"כ אזל ליה גם תירוץ התוס' מ"ש דלא הוי בעידנא דהא אי עשה עדיפא מל"ת לא בעינן בעידנא (עי' בספר ברוך טעם בשער עדל"ת, ועי' בהגה' אמרי ברוך ריש מס' חגיגה ובספרי חלק א' בשער עדל"ת הארכנו בזה בס"ד) אמנם י"ל לפימ"ש לעיל באות ז' דהכא גבי פ"ו לא נגמרה המצוה לגמרי עכ"פ שפיר י"ל דלכ"ע לא אמרינן עשה עדיפא וא"כ שפיר בעינן בעודנא ומ"מ ס"ל להתוס' דלא הוי יכול לקיים את שניהם ע"י שישא ממזרת כמ"ש דאפשר דלא מתרמי ליה ואע"ג דיש אפשרות בעולם לקיים באופן אחר בלא דחיית הל"ת אי מתרמי ליה ממזרת משו"ה לא מקרי יכול לקיים שניהם (ויבאר עוד בס"ד לקמן באות ח"י) ודו"ק: