אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער ליקוטי שושנים שער ד › ה

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער ליקוטי שושנים שער ד · ה

ד

ידוע סברת הרשב"א במס' שבת [ד' ע"א] דבחציו בן חורין תו לא שייך העשה דלעולם בהם תעבודו וכבר מפורסמת הקושיא ממס' גיטין ל"ח ע"א דפריך הגמרא על אביי מהא דכפו בחציה שפחה וחציה ב"ח ומאי פריך הא בחציה ב"ח לא שייך העשה דלעולם בהם תעבודו וכבר ראיתי להרבה מפורשים לחלק דסברת הרשב"א לא שייך רק גבי עבד כיון דכופין את רבו לשחרר והפקיעו ממנו מעשי ידיו לגמרי (עי' בתוס' מס' גיטין מ"ב ע"א ד"ה יום של רבו) א"כ ממילא לא שייך העש' דלב"ת משא"כ בשפחה דאין כופין שפיר שייך אפי' בחצי שפחה העשה דלב"ת [עי' בחידושי חתס"ו למס' שבת ד' ע"א ובספר אמרי בינה מס' גיטין להגאון מהר"ם א"ש ז"ל]:

עוד יש לחלק דוודאי בעבד שהיה רק של אחד ושחרר חציו אמרינן דגם בחצי השני עושה איסור משא"כ בעבד של שני שותפין כיון דרק האחד דהיינו הראשון ששחררו גרם לו שחציו ב"ח שוב אין השני עושה איסור, ובזה שייך סברת הרשב"א (עי' שו"ת פרי תבואה ח"ב סימן כ"ה) והנה מדברי התוס' שהקשו בד"ה כופין והא אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך משמע וודאי דלא ס"ל כסברת הרשב"א דבחצי ב"ח לא שייך העשה לב"ת דא"כ לא הוי מקשי מידי ויבואר עוד בס"ד (ועי' מ"ש בסמוך באות יו"ד בס"ד בדברי הגמרא):

אמנם בעיקר קושי' הנ"ל על הרשב"א ממס' גיטין ל"ח ע"א דפריך לאביי מחציה שפחה, נ"ל ליישב כך. דבאמת יש לעיין בסברת הרשב"א שכתב דבחצי עבד לא שייך העשה דלב"ת ואמאי הא עכ"פ אכתי הוא חצי עבד הגם דיש לומר דזהו תליא אי אמרינן דאכתי העבד קנוי ליה לגמרי לגופו ג"כ שפיר אמרינן דשייך העשה דלב"ת ג"כ משא"כ אי אמרינן דמכיון שנשתחרר החצי אין לו עליו רק שעיבוד בעלמא למעשי ידיו שפיר י"ל סברת הרשב"א דממילא כיון שכבר אין קנוי לו קניין הגוף כלל לא שייך תו העשה דלב"ת, ונבאר עוד בזה בס"ד, (ועי' בקצה"ח סימן קע"א,):

אמנם י"ל עוד דעיקר סברת הרשב"א תליא בהא דאי אמרינן דבעינן קרא כדכתיב א"כ בחציו עבד כיון דעכ"פ ליכא לקיים בי' "לעולם" בהם תעבודו כיון שחציו משוחרר לא שייך העשה כלל משא"כ אי אמרינן לא בעינן קרא כדכתיב שפיר צריך לקיים לעולם תעבודו עכ"פ על החצי והנה במס' סנהדרין מ"ה ע"ב ס"ל לשמואל נקטעה יד העדים פטור משום דבעינן קרא כדכתיב ואמרינן שם בסוגיא אליבא דשמואל ברוצח וגואל הדם הו"ל שני כתובים הבכ"א וא"כ בעלמא ס"ל לשמואל לא בעינן קרא כדכתיב והנה אביי שם במס' גיטין אמר אי לאו דר' יהודה אמר שמואל הוי כייפינן ליה למארי' וא"כ כיון דקאי אליבא דשמואל ולא בעינן קרא כדכתיב וא"כ פריך שפיר מחציה שפחה דע"כ רק משום מילתא דאיסורא כפו את רבה לשחררה דליכא למימר משום דלא היתה רק חציה שפחה לא שייך העש' דלב"ת דאיהו ס"ל לא בעינן קרא כדכתיב וא"כ גם בחצי שפחה נמי צריך לקיים העש' דלב"ת אמנם הרשב"א י"ל דאיהו ס"ל בעינן קרא כדכתיב (ועי' במס' נגעים פי"ד משנה ט' בתוס' יו"ט שהאריך שם בזה בהך דאי בעינן קרא כדכתיב והביא כמה סוגיות) עכ"פ נוכל לומר דהרשב"א ס"ל דגמרא במס' גיטין אזל אי ס"ל דשמואל ס"ל מס' סנהדרין שם כתירוץ הגמרא דרוצח וגואל הדם הו"ל שני כתובים הבכ"א ולא בעינן קרא כדכתיב וא"כ בח"ע נמי שייך לב"ת ופריך שפיר לאביי והרשב"א ס"ל דקייל"ן באמת בעינן קרא כדכתיב וא"כ בח"ע לא שייך לב"ת מכיון דלא נוכל לקיים לגמרי כדכתיב (ועי' בשו"ת שאילת שלום ח"א סימן ק"כ מ"ש לחלק באופן אחר בין חצי עבד לחצי שפחה דעבד כיון דמצוה על פ"ו אסור לשעבד בו כדי שיוכל לקיים פ"ו משא"כ בשפחה עי"ש) ודו"ק:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה