אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער ליקוטי שושנים שער ד › ג

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער ליקוטי שושנים שער ד · ג

ב

ולתרץ כל זה נ"ל דהך פלוגתא דירושלמי וגמרא דידן אם למשנה ראשונה נתחלק לאיסור ג"כ יהיה תלוי אי אמרינן ברירה או לא דאי ס"ל יש ברירה שפיר י"ל דחזינן, צד חירות שבו כאילו נתחלק לגמרי וא"כ ביום של עצמו הו"ל כבן חורין לגמרי ובפרט אי מיירי בעבד של ב' שותפין א"כ בשחרר האחד לא שייר כלום ונפק מיניה לגמרי (עי' בקצה"ח שם סימן רמ"ט ס"ק ב') אמנם אי אין ברירה א"כ לעניין איסור לא יוכל להתחלק והנה ראיתי בכ"מ פ"ב מהלכות ק"פ שם שכתב וז"ל ואפשר לומר שרבינו מפרש דלמשנה ראשונה יאכל משל עצמו שמאחר שצד חירות ניכר לעצמו שהרי עובד את עצמו יום אחד צד עבדות נגרר אחריו ואוכל משל עצמו אבל למשנה אחרונה אין צד חירות ניכר הלכך אין צד עבדות נמשך אחריו ולא יאכל לא משל עצמו ולא משל רבו עי"ש, ודבריו אינם מובנים לכאורא במ"ש דלמשנה ראשונה הצד חירות ניכר אמנם לפי דברינו א"ש דכיון דאמרינן יש ברירה הרי הוא ביום של עצמו כבן חורין גמור ושפיר אוכל משל עצמו, אמנם משנה אחרונה ס"ל אין ברירה והו"ל צד עבדות וצד חירות מעורבים זה בזה ולכך אינו אוכל כלום והרמב"ם לא ס"ל הך סברא מ"ש רש"י במס' פסחים מס' חגיגה דכיון דכופין לשחרר הו"ל כאילו משוחרר כבר זה לא ס"ל להרמב"ם ומעתה א"ש הכל בס"ד דבאמת למשנה ראשונה אליבא דב"ה לא הפסיד העבד כלום דהא יוכל לישא ב"ח ביום עצמו וביום של רבו ישא שפחה כיון דס"ל דמחולקים לעניין איסור ג"כ, או דיוכל לישא חציה שפחה וחציה ב"ח כקושית התוס' ד"ה לישא שפחה ומה שתירצו דאתי צד עבדות ומשתמש בצד חירות זה אינו רק לפי האמת דקיי"ל דאין ברירה וא"כ הצד עבדות וצד חירות מעורבים זה בזה, אמנם אי יש ברירה הו"ל ממש כמו פרידה דהו"ל חד מינא ועי' ברמב"ם פ"ב מהלכות שופר שכתב דאנרוגנס מוצא בתק"ש את מינו והקשה שם הראב"ד דהא הו"ל החצי' עבד דגם עצמו אינו מוצא וכתב שם הה"מ לחלק דאנדרוגנס הו"ל בא מאיליו (וזה רבות בשנים אשר הסברתי סברת הה"מ דבאמת במס' ר"ה כ"ט ע"א מחולקים ר"ה ור"נ אי חציו עבד מוציא עצמו ונראה דר"ה ס"ל כרב רבו דאות לי' ברירה במס' ביצה ל"ז ע"ב וא"כ שפיר מוצא עצמו דלא אמרינן אין צד עבדות מוצא את צד חירות דצד חירות עומד בפ"ע וצד עבדות עומד בפני עצמו, אמנם ר"נ ס"ל אין ברירה במס' ביצה ל"ו ע"ב גבי חלקו גדיים כנגד גדיים עי"ש וא"כ צד חירות ועבדות מעורבים זה בזה ומשו"ה גם לעצמו אינו מוצא וא"כ גבי אנדרוגנוס אע"ג שחצי זכר וחצי נקבה מ"מ כיון שהוא בידי שמים כך אמרינן שפיר דהזכרות הוי בפ"ע וצד נקבות הוי בפ"ע ושפיר מוצא את עצמו וגם את מינו כנ"ל בכוונת הה"מ) וא"כ גם בחציו עבר למשנה ראשונה דס"ל יש ברירה שפיר הו"ל צד עבדות וחירות כל אחד בפ"ע ונתחלק לגמרי לאיסור ג"כ כסברת הירושלמי או שיוכל עכ"פ לישא חציה שפחה וחציה ב"ח כקושית התוס' דלא שייך לומר דאתי צד עבדות ומשתמש בצד חירות כיון שאינם מעורבים, אמנם למשנה אחרונה ס"ל לב"ה ג"כ אין ברירה וא"כ לא נוכל להתחלק לעניין איסור וג"כ לא יוכל לישא חציה שפחה וחציה ב"ח דצד עבדות יהיה משתמש בבת חורין כתירוץ התוס' שם ולכך הודו ב"ה אח"כ לב"ש דכופין הרב משום תקנת העבד ודו"ק:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה