תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער ג · כד
בגמרא רוצה לדמות טעות דתנאי לפחות משו"פ והנה י"ל עפ"י מ"ש בשו"ת מהר"ם שיק הנ"ל דכל הני ספיקא ליכא ביאת זנית בוודאי והנה בפחות משו"פ נמי כתב השטמ"ק דהוא מסופק עכ"פ אם חלו קידושין הראשונים. אמנם י"ל דהתם אין לו על מה לסמוך שחלו הקידושין הראשונים, משא"כ בתנאי שהתנה עמה סומך עליה דגבי דידה נמי איכא ביאת זנית והיא יודעת בבירור, והנה י"ל אם באשה נמי אמרינן אין עושה בב"ז כה"ג דהוי ספק גם לדידה דמצי סברה דלמא ימחול לי תליא בהא דאי ס"ל ספיקא מה"ת לחומרא באשה גם שייך חזקה זאת, משא"כ אי ספיקא דאוריתא רק מדרבנן לחומרא א"כ באשה כיון דנשים דעתן קלות לא מצי לסמוך עליה, וע"כ בועל עכשיו לשם קידושין, והנה במס' כריתות ח"י ע"א ס"ל לרב חתיכה אחת משני חתיכות וא"כ ס"ל ספיקא דאוריתא מה"ת לקולא (ולא כמ"ש לעיל באות ז' בשם שב שמעת' דרב ס"ל ספיקא מה"ת לחומרא) וא"כ לא מצי לסמוך על חזקתה דאין עושה בב"ז דבספיקא לא מזדהרת וע"כ דבעל לשם קידושין, משא"כ בפחות משו"פ אין לו כלל על מה לסמוך ועכ"פ ספק הוא אצלו אם מהני קידושין הראשונים וממילא וודאי בעל לשם קידושין לכ"ע אפילו לשמואל משא"כ בתנאי ס"ל לשמואל דסומך עליה ובאשה ג"כ אמרינן עושה בב"ז וסמך עליה לבעול על תנאי הראשון דשמואל ס"ל ספיקא מה"ת לחומרא העולה מדברינו דעכ"פ וודאי ביאת זנית לא מקרי בכל גוונא שיש לו לתלות באיזהו דבר כגון בתנאי שסומך עליה רק מ"מ ס"ל צריכה גט מספיקא דלמא אינו רוצה להכניס עצמו בשום נדנוד וחשש ספק איסור ובעל עכשיו לשם קידושין: