אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער ליקוטי שושנים שער ג › כא

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער ליקוטי שושנים שער ג · כא

כ

הרי"ף בהלכות הביא מימרא דרבה ורבא ורב חסדא דצריכה גט רק מדרבנן או מספיקא, ותמה הר"נ דהני פירוקי אליבא דשמואל אתמרא אבל לרב דקייל"ן כוותיה וודאי צריכה גט מה"ת וא"כ אמאי הביא הרי"ף דא"צ גט רק מספיקא או מדבריהם ואני מוסיף להקשות הא בשקלא וטריא דגמרא משמע להדיא דלרב צריכה גט מה"ת דבקטנה שהגדילה פשיטא דלרב הוי קידושי ראשון מה"ת דהא א"צ גט משני ומדפריך והא אפלוגי בה חדא זמנא וודאי ס"ל להגמרא דה"נ גבי קדשה על תנאי צריכה גט מה"ת דאמרינן דבעל לשם קידושין כמו בקטנה שהגדילה והרי"ף גופא בפרק ב"ש פסק בקטנה שהגדילה דא"צ גט משני כשבעל הראשון, ואע"ג דיש לחלק דהכא סמך אתנאי ולא בעל לשם קידושין היינו רק דהגמרא עבד צריכותא הכי מ"מ כפי הנראה מסוגיא דגמרא לפי האמת ס"ל לרב צריכה גט מה"ת, וא"כ אמאי פסק הרי"ף דצריכה גט רק מדרבנן או מספיקא, והנה הר"נ תירץ דוודאי לטעמא דאין עושה בב"ז אמרינן דגמר ובעל לשם קידושין, משא"כ למסקנא ס"ל הטעם רק משום דאחול לתנאי וזה לא הוי רק ספיקא דלמא אחול, ומשו"ה אמרינן דצריכה גט רק מספיקא עי"ש בר"נ מ"מ אכתי קשה כיון דלא אתמר הכי בהדיא דהוי רק ספיקא, מנ"ל להרי"ף לפסיק כך דלא הוי רק ספיקא, ונראה דהנה י"ל דהך סברא אי אמרינן דסמך אתנאי או דבעל לשם קידושין משום אין עושה בב"ז תליא בהא דאי ס"ל דכל אדם מסתם דרך להקפיד במומין ונדרים ואפילו קדשה סתם נמי הוי רק ספק קידושין במומין ונדרים א"כ מסתבר טפי לומר בקדשה על תנאי דרק על תנאי הראשון בעל ממה שנימא דמחל כיון דדרך כל אדם להקפיד וממילא נמי לא אלים כל כך חזקה דאין עושה בב"ז דהוא סומך כיון שגם היא יודעת שמסתמא יקפיד אם ימצא נדרים או מומין ואפ"ה ניסת לו והא גבי דידה נמי שייך דלא ניחא לה בבעילת זנית ועי' בנו"ב מהד"ק לאה"ע (סוף תשובה נ"ד) שכתב דגבי דידה נמי אמרינן אין עושה בב"ז וא"כ יש לה לסמוך. עליה שמסתמא אין בה מומין מדנכנסה להבעל לו ואמרינן דאתנאי הראשון סמך, אמנם אי לא אמרינן חזקה דאין מתפייס במומין לחזקה טובה כל כך, א"כ אפשר שמה שנבעלה לו, ולא יראה מבעילת זנות היא משום דסמכת אדעתה שימחול לה, א"כ ממילא גם גבי דידיה איכא בעילת זנות אם אינו בועל לשם קידושין דלא מצי לסמוך עליה דלמא סבורה שימחול לה, וע"כ בועל לשם קידושין כדי שלא יהי' ב"ז וא"כ הך סברא דאחולי אחליה ואין עושה בב"ז מישך שייכי אהדדי דכל דאיכא חשש מחילה איכא נמי חשש בעילת זנות דלא מצי לסמוך עליה, משא"כ אי חשש מחילה הי' רחוק דאין דרך למחול אזדא ליה נמי חזקה דאין עושה בב"ז דהוא סומך עליה דהא סתמא ידעה שלא ימחול על המומין ויקפיד (ודו"ק היטב בהך סברא דכל דלא אלים כל כך החששא שמא מחול תו לא אלים נמי כל כך החזקה דאין עושה בב"ז משום עליה סמך:)

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה