תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער ג · ט
בהא דפריך אביי מהרני בעליך ע"מ שירצה אבא יל"ד דהנה לכאורא יש לומר דכל תנאי לא מהני כיון דתלוי בברירה וא"כ אי ס"ל אין ברירה הרי נתבטל המעשה בהחלט ומשו"ה לא מהני תנאי (ועי' שו"ת אמרי אש אה"ע סימן ל"ה) וא"כ י"ל דת"ק ס"ל אין ברירה וא"כ בע"מ שירצה אבא אי נימא דצריך שיתקיים התנאי לא יהיו קידושין בשום אופן משום דאין ברירה, ומשו"ה אמרינן אפילו לא רצה מקודשת משום דאין כח בתנאי לבטל המעשה אמנם ר"ש ס"ל יש ברירה וא"כ לא בא התנאי לבטל המעשה בהחלט ומשו"ה ס"ל כי לא נתקיים התנאי אינה מקודשת, ומדוייק הלשון רצה האב מקודשת והקשה בשטמ"ק דהוא יתור לשון ולא הו"ל לומר רק לא רצה האב אינה מקודשת אמנם להנ"ל א"ש דמשום דר"ש ס"ל יש ברירה כדאיתא במס' גיטין כ"ה ע"ב וא"כ אם רצה האב מקודשת דיש ברירה ולא בא התנאי לבטל המעשה בהחלט ומשו"ה לא רצה אינו מקודשת דשפיר חל התנאי משא"כ בתנאי דמומין ונדרים דאין המעשה ראוי להתקיים עצמותי אפילו בלא התנה בפירוש כמ"ש בספר בני אהובה פ"ו מהלכות אישית הלכת כ"ג אמרינן שפיר דהתנאי חל בכל גוונא, ומשו"ה בטעות אשה אחת לכ"ע ס"ל דא"צ גט ומאי פריך אביי לרבה, וצ"ל דהגמרא לא נחות הכא להך סברא דמשום דאין ברירה נימא דלא יוכל התנאי לחיל כלל לבטל המעשה בהחלט דס"ל להגמרא דאע"ג דאין ברירה היינו רק דהוי ספק אי יש ברירה או אין ברירה כמה שהארכנו בזה בסוגיא דברירה בס"ד, (עי' בספרי ח"ג) וכיון דהא דאין ברירה הוא רק מספק וא"כ לא נתבטל המעשה בהחלט, ושפיר חל התנאי, ומשו"ה לא מחלקינן בין תנאי דע"מ שירצה אבא ובין תנאי דמומין ודו"ק: