תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער ג · ח
ועפי"ז נ"ל לישב קושיית המהר"ם שיף שהקשה על הא דפריך אביי לרבא מהרינו בעליך ע"מ שירצה אבא דס"ל לת"ק אעפ"י שלא רצה האב מקודשת ומשמע ליה משום דבעל מסתמא לשם קידושין אע"ג דהוי רק טעות אשה אחת, והקשה המהר"ש דמאי פריך דבשלמא גבי תנאי איכא למימר דסמך אתנאי משא"כ בע"מ שירצה אבא לא מצי סמך עליה כלום, אמנם להנ"ל א"ש דהא עיקר הטעם דלא ס"ל לרבה דחייש משום בעילת זנות הוא משום דלא הוי ביאת זנות גמורה כיון דהוי רק ספק אם יש עליה מומין או לא, וא"כ אפשר דסמך אתנאי, וא"כ אפילו בע"מ שירצה אבא, נמי לא הוי ביאות זנות גמורה דהא אפשר שירצה אבא, ובפרט דאפש"ל שבתנאי על להבא לא הוי ביאת זנות טפי דהא אפשר שיתקיים התנאי, משא"כ בתנאי דלשעבר אם אינה כפי התנאי תו לא מצי לקיים עוד התנאי דהא כבר עבר, ואפ"ה ס"ל לרבא דלא חייש לבעילת זנות וא"כ הה"ד בע"מ שירצה אבא כיון דיש עכ"פ ספק שיתקיים התנאי וודאי לא הוי בעילת זנית וא"כ אמאי ס"ל לת"ק דמקודשת משום דבעל לשם קידושין מ"מ אלמא דס"ל דאין רצונו שיהיה בעילת זנות אפילו על הספק ופריך שפיר, ועי' בב"ח באה"ע סימן קנ"ז לעניין קידושין במתנה שלא תהא זקוקה ליבם מומר דלא הוי ביאת זנית גמור, (ועי' בשו"ת נוב"י מהד"ק לאה"ע סימן נ"ד, ובשו"ת בית שלמה לאה"ע סימן קמ"ז שהאריך בזה) ודו"ק: