תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער ג · ז
בעיקר פלוגתא דרב ושמואל לאביי דס"ל לרב אין אדם עושה בעילת זנית ושמואל לא ס"ל, נ"ל דהא וודאי לכ"ע אין אדם עושה ב"ז רק שמואל ס"ל דאפילו נמצאו נדרים ולא בעל לשם קידושין לא הוי ב"ז כיון דסמך בשעת ביאה אתנאי ורב ס"ל כיון דהיה יכול לברר קודם ביאה א"כ הך סמך דסמך עלה דאם לא שתנאה קיים לא היתה ניסת לו לא עדיף עכ"פ מרוב ואין סומכין על הרוב במקום שיכול לברר ומשו"ה אי לא בעל עכשיו לשם קידושין הו"ל ביאת זנית דרב ס"ל דאין סומכין על הרוב כלל במקום שיכולין לבררו ויש להביא סמך לזה דרב ס"ל דלא מהני רוב במקום שיכול לברר, דהנה במס' כתובות מ"ח ע"ב ס"ל לרב דמהני מסירתה לכל, חוץ מתרומה, ולכאורא קשה אמאי לא ניזול בשר רובא ורוב אין להם סמפון, וע"כ כיון דיוכל להתברר אח"כ אם יש לה סמפון לא אזלינן בתר רובא, (ועי' שו"ת נהרי אפרסמון לאה"ע סימן נ"ג) ויש להסביר הדבר עפ"י סברת הפלתי סימן ס"ג דרב ס"ל דרוב הוא בתורת וודאי, ושמואל ס"ל דהוא בתורת ספק דספק כזה התירה התורה, וא"כ במקום שהרוב יוכל להתברר ואח"כ ימצא שלא היה מן הרוב וודאי אי ס"ל דאע"ג דרוב הוי ספק התירה התורה א"כ שפיר י"ל דלא אכפת לן אפילו אם אח"כ יתברר ההיפוך כיון דמ"מ בשעה שסמך על הרוב היה ספק עכ"פ ומידי ספיקא לא נפקי בשעת מעשה ולא עבד איסורא, וא"כ לא אכפת לן במה שיתברר אח"כ היפוך הרוב, אמנם אי ס"ל דמספק לא התירה התורה ובפרט לרב לשיטתו דהוכיח בספר שב שמעתא שמעתא א' פ"ג מרב במס' יבמות פ' ע"א גבי אכל חלב ונמצא סרים דרב ס"ל ספיקא דאוריתא מה"ת לחומרא וא"כ הא דאזלינן בתר רובא משום דהו"ל בתורת וודאי א"כ אם יתברר ההיפוך מן הרוב הרי החזקנו בטעות שהיה מן הרוב שפיר אמרינן דהיכא שיש במציאות לגרר ההיפוך לא אזלינן בתר רוב (ודו"ק היטב בהך סברא) וא"כ כי בעל ונמצאו עליה נדרים אם לא בעל לשם קידושין הו"ל ביאת זנות למפרע דלא היה רשאי לסמוך אתנאי – והנה ראיתי בהה"מ ע"א מהלכות אישות הלכה ד' שכתב להוכיח דביאת פנוי' אסור מה"ת דאי לא היה רק איסור דרבנן לא הוי אמרינן חזקה אין עושה ביאת זנית עי"ש, וא"כ א"ש לרב שכתבנו דס"ל ספיקא דאוריתא מה"ת לחומרא משו"ה לרב אליבא דאביי אין אדם עושה בעילת זנית, אמנם שמואל י"ל דס"ל דביאת פנוי' היא רק מדרבנן וכאן הו' ספיקא דהא סמך אתנאי וא"כ הו"ל רק ספיקא דרבנן. וודאי לא שייך אין אדם עושה בב"ז דוודאי ביאת זנות גם שמואל ס"ל אין אדם עושה בעילת זנות ועי' מס' גיטין פ"א ע"ב בתוס' ד"ה בית שמאי שכתבו דכל היכא שהיה דרך קידושין לא לא חשוב ליה בעילת זנות והנה לרבה דמחלק בין טעות אשה אחת גרידתא לבין טעות כעין שתי נשים וע"כ נמי לא ס"ל הטעם משום בעילת זנית וכן כתב הר"נ להדיא דרבה לא ס"ל דהוי בעילת זנית והיינו משום דהוי דרך קידושין: