תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער ג · ה
ושיטות הראשונים בטעות אשה אחת כעין שתי נשים דעת הרי"ף היא דטעות אשה אחת גרידא היינו קדש ובעל לאלתר דאז וודאי אתנאי הראשון קא סמך וטעות אשה אחת כעין ב' נשים קדש עכשיו וכנס או בעל' לאחר זמן דאז אמרינן כיון דלא אתני פעם שנית חזר בו מתנאי הראשון ודעת בעל המאור הוא דטעות אשה אחת היינו רק או כנס סתם או בעל סתם וטעות אשה א' כעין ב' נשים, היינו כנס סתם ובעל סתם כיון דהיה תרי סתמא, אמרינן דכבר חזר מתנאי הראשון עי"ש, עכ"פ לא ניחא להו כפרש"י דמיירו שגרשה וחזר וקדשה דס"ל דאדרבה כיון שגרשה וראה שקבלה הגט נתברר לו שמסתמא אין עליה נדרים ומומין ואדעתא דהכי קדשה שנית וא"צ גט בכה"ג ולא ס"ל דאפילו אם יש עליה נדרים צריכה גט דדלמא תתיר נדרה על פי חכם דס"ל כדעה הראשונה באה"ע סימן ל"ט דאחר ידיעת הבעל לא מהני התרת חכם והרי"ף לא הביא כלל הך דהתירה חכם מקודשת וע"כ דס"ל דלא מהני התרת חכם לאחר שנודע לבעל מהנדרים דתיכף נתבטלו הקידושין, ועי' בר"נ שכתב נמי לחלק בין התרת חכם קודם ידיעת הבעל או לאחר ידיעת הבעל וא"ש דלא ניחא ליה לרי"ף כפרש"י וכן בבעל המאור לא הביא כלל מהך דהתיר לה חכם דמקודשת וע"כ דנמי ס"ל דלא מהני התרה לאחר ידיעת הבעל, והא דלא הביאו עכ"פ שאם התירה חכם קודם ידיעת הבעל, דמקודשת, אפשר דזהו מילתא דפשיטא, וגם מלשון המשנה מוכיח כן דקתני ונמצאו עליה נדרים דמשמע רק אם נמצאו הא התירה קודם דמהני ואע"ג דבמומין נמי נקט ונמצאו ושם לא מהני אפילו אם נתרפאה אפשר דנקט גבי מומין ונמצאו אטו נדרים, (וכן ראיתי בספר תקון משה ח"א) עכ"פ נראה מרי"ף ובעהמא"ו דס"ל דלא מהני התרת חכם לאחר ידיעת הבעל כמ"ש הר"נ, וא"ש מ"ט בא ס"ל כפרש"י בטעות אשה אחת כעין שתי נשים כמ"ש בס"ד, והנה יש להביא ראיה לדעת הרי"ף דכעין שתי נשים היינו כנס או בעל לאחר זמן, דהנה בתוס' בד"ה והא הכא דבטעות אשה אחת דמי הקשו למאי דס"ד השתא שאין חילוק בין קידושי קטן לקידושי תנאי תקשי ליה דרב אדרב דאמר לעיל גבי קטנה שלא מיאנה דבעל לשם קידושין אע"ג דהוי כטעות אשה אחת, ותירצו דלא שמיע ליה ההוא דרב בקטנה שלא מיאנה וזה היה נראה דוחק לרי"ף, ומשו"ה פירש דכעין שתי נשים, היינו בבעל לאחר זמן וא"כ שפיר לא היה יכול להקשות מהך דקטנה שלא מיאנה דהתם נמי כיון דבעל לאחר זמן הו"ל כעין שתי נשים: