אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער ליקוטי שושנים שער ג › ד

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער ליקוטי שושנים שער ג · ד

ג

ברש"י ד"ה קדשה על תנאי שאין עליה נדרים וראיתי למפורשים שדקדקו למה נקט רש"י נדרים והשמיט מומין, ובמס' יבמות ק"י ע"א פרש"י להדיא נדרים ומומין, ולכאורא יש לומר דכוונת רש"י הוא לומר דלא מיירו רק בתנאים דעלמא דלא שייך לומר חזקה אין אדם מפייס או אי אפשי ואשה נדרנית אבל בתנאי דנדרים דמסתמא אי אפשי באשה נדונית לא אמרינן דמהני כנסה סתם, לכך נקט רש"י נדרים דאפילו בתנאי דנדרים נמי אמרינן כנסה סתם צריכה גט ותה"ד למומין כך י"ל בפשיטות, אמנם י"ל באופן אחר, דהנה רש"י דפירוש בגמרא בטעות אשה אחת כעין שתי נשים דהיינו שקדשה על תנאי וגרשה וחזר וקדשת וכנסה סתם דהוי כעין שתי נשים כיון שגרשה פעם אחת ולא חזר והתנה אח"כ ועי' ברי"ף שהביא הרבה פירושים, ולכאורא יל"ד מ"ט לא ניחא להו להפוסקים לפרש ג"כ כפרש"י ונראה דקשי' להו על פרש"י דאין סברא לומר כיון שגרשה מקידושין הראשונים חזר בו מתנאי הראשון דאדרבא איכא סברא אפכא דמכיון שראה שקבלה ממנו גט נתברר לו שמסתמא לא היו עליה כבר נדרים דאי הוי עליה נדרים לא היתה צריכת גנו כיון שהתנה עמה ולמה לה לקבל גט ולפסול עצמה מן הכהונה בחנם וע"כ שלא היו עלית נדרים ומכיון שכבר נתברר לו שעכ"פ לא היו עליה נדרים מכבר דאלא"ה לא היתה מקבלת גט וודאי כשקדשה פעם שנית על סמך זה קדשה שאינה אשה נדרנית וא"כ מהי תיתי לומר שעכשיו חזר בו ומסתבר יותר לומר באשה אחת גרידתא שחזר בו מתנאי הראשון ממה שנימא באשה שכבר התנה עמה וגרשה שכבר נתברר לו שאין עליה נדרים לומר שחזר בו מתנאי הראשון ולכך מיאנו הרי"ף ובעל המאור לפרש כפרש"י וא"כ קשה על פרש"י מ"ט ס"ל באשה שגרשה כבר לומר שצריכה גנו ולומר שחזר בו מתנאי הראשון כיון דאפכא מסתברא, ונראה לתרץ דרש"י ס"ל כדעת הירושלמי (הובא באהע"ז סימן ל"ט סעיף א') דאפילו בהתנה שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים שצריכה גט שמא תלך אצל חכם להתיר לה דמהני התרת חכם אפילו לאחר ידיעת הבעל, וא"כ לא נתברר לו ע"י מה שקבלה גט שאינה אשה נדרנית דאפשר שבאמת יש עליה נדר רק שקבלה גט דלמא תרצה להתיר הנדר ע"ז חכם וא"כ שפיר אמרינן דמכיון שבפעם שנית לא התנה כלל מסתמא חזר בו מתנאי הראשון, ומשו"ה צריכה גט ודו"ק, אמנם זהו לא שייך רק בנדרים, משא"כ בתנאי דמומין שאפילו אם נתרפאה אינה מקודשת (עי' באה"ע סימן ל"ט סעיף ו') ליכא לפרש טעות אשה אחת כעין שתי נשים שקדשה על תנאי וגרשה, דאז ליכא למימר שחזר בו מתנאי הראשון דאדרבא ע"י שקבלה גט ופסלה עצמה מן הכהונה נתברר לו שמסתמא אין עליה מומין ואדעתא דהכי קדשה, וא"צ גט וא"כ כיון דרבה מפרש מילתא דרב בטעות אשה אחת כעין ב' נשים לפרש"י ע"כ ס"ל דרב לא מיירו מתנאי דמומין רק מתנאי דנדרים ודו"ק היטב וא"כ א"ש פרש"י דהכא במס' כתובות דרבה נמי שקיל וטרי אליבא דרב ומוקי מילתא דרב לחלק בין טעות אשה אחת גרידתא לטעות אשה אחת כעין שתי נשים, ורש"י לשיטתו דפירוש שקדשה, וגרשה, וא"כ אי אפשר לפרש בתנאי דמומין ג"כ דאז וודאי א"צ גט לרבה אליבא דרב, דאדרבא כיון שקבלה גנו נתברר לו שאין בה מומין ורק אדעתא דהכי קדשה, ומשו"ה מפרש רש"י רק בתנאי דנדרים דיהיה אתי שפיר נמי לרבה אליבא דרב, אמנם במסכת' יבמות שם דלא מיירו רבה כלל ואין חילוק כלל בין טעות אשה אחת לטעות אשה אחת כעין ב' נשים וא"כ מיפרשה מילתא דרב בתנאי דמומין ג"כ משו"ה מפרש רש"י שם בין בתנאי דנדרים בין בתנאי דמומין, ודו"ק:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה