תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער ב · נט
בספר מג"ש מתרץ קושיית התוס' דהכא מיירו באשה שהיתה בחזקת אשת איש רק שאלו שני הכתות אומרים שנעשה פנויה מנשואין הראשונה ונחלקו אם חזרה ונתקדשה דכה"ג ליכא חזקת פנויה, וכן בנתגרשה מיירו ג"כ שלא היו יודעין כלל אם היתה אשת איש רק עפ"י אלו שני עדים, וא"כ פריך שפיר מ"ש רישא ומ"ש סיפא כיון דרק על פיהם אנו יודעים אם היתה פנויה או אשת איש, וראיתי בחידושי הפלאה שכתב דמה בכך שהיתה בחזקת א"א מקדם מ"מ כיון ששניהם מעידים שהיתה פנויה כבר הרי היא בחזקת פנויה עי"ש בהפלאה, ולע"ד אין לדחות משו"ה דברי הגאון מג"ש דכוונתו היא כך דקושיית הגמרא אזלא אי ס"ל דכל תו"ת הוי כליתנהו לגמרי א"כ אדרבה אשה זו בחזקת אשת איש כמקדם וא"כ פריך שפיר הגמרא מ"ש רישא ומ"ש סיפא, אמנם התוס' ס"ל דלא אמרינן דתו"ת כליתנהו לגמרי (כמ"ש לעיל בכוונת לשונם באות כ"ח) וא"כ ליכא לתרץ כמ"ש המג"ש דמיירי באשה שהיתה בחזקת אשת איש דמ"מ כיון ששניהם מעידים שהיתה פנויה מנשואי הראשונים הו"ל בחזקת פנויה, ומשו"ה לא ניחא להו לתרץ כמ"ש המג"ש והוצרכו לתרץ משום דמ"מ הו"ל לומר מדרבנן תצא ודו"ק: