תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער ב · כב
אמנם עד כאן לא נוכל לומר דלא תצא משום חזקת היתר שלה היינו רק אם העדים שאומרים מת אומרים שכבר מת קודם ג' חדשים וא"כ לא היתה האשה לפנינו אפילו שעה אחת שלא תהיה בחזקת היתר דקודם שבאו עדים כלל לא היה ידעינן כלל שהיתה נשואה פעם אחת וגם עכשיו שנודע לנו ע"י כל השני כתית שכבר היתה נשואה מ"מ עכשיו הוא בחזקת היתר כמעיקרא שהרי אומרים שכבר מת שפיר אמרינן לא תצא, משא"כ אם גם העדים שאומרים מת אומרים עכשיו מת א"כ אפילו לדבריהם אינה עכשיו בחזקת היתר דהא אסורה משום הבחנה (ואפשר דס"ל לר"ח כמ"ד במס' יבמות מ"ב ע"א דהבחנה הוא מדאוריתא,) א"כ איתרע חזקת היתר שלה ג"כ, וס"ל לר"ח אליבא דר' יוחנן דמחזיקין מאיסור לאיסור, ועי' בספרי תבואות השדה ח"ג בסוגיא דראוה מדברת אות כ"א דלהך לישנא במס' חולין ק"ג דר' יוחנן ס"ל בהמה בחייה לאיברים עומדת ס"ל מחזיקין מאיסור לאיסור עיי"ש וג"כ אי ס"ל מחזיקי' מאיסור לאיסור ס"ל דחזקת אינה מסברא רק מגזה"כ, וא"כ שפיר ס"ל דחזקת היתר דפנויה וחזקת פנויה הוי כמו שני חזקות כמו שהביא בשערי תורה שם סמך לזה מדברי הריב"ש סימן שע"ט דחזקת חיים וחזקת אשת איש הוי כמו שני חזקות ואע"ג דהנוב"י מהד"ק לאהע"ז סימן נ"ג השיג עליו, מ"מ כבר כתבתי דאי חזקה לא מסברא רק גזה"כ שכל דבר שהוא בחזקתו לא נוכל להוציא מחזקה עד שנדע בירור הדבר להיפוך הוי שפיר שני חזקות, (עי' בספרי ח"א שער החזקות שער ז' אות ו') ודו"ק היטב (ושם הבאתי דברי הנו"ב ג"כ) וא"כ עולה הכל שפיר לר' יוחנן כמ"ש בכוונת דברי הר"ח בכוונת דברי ר' יוחנן וא"כ היה קשה לר"ח לאקומתא דרב אשי בר' יוחנן דעכשיו מת אמאי לא תצא ג"כ כיון דגם לדברי העדים האומרים מת הוי השתא בחזקת איסור ולא נוכל לאוקמא על חזקת היתר דמעיקרא מה שהיה לה כח וזכות להנשא לכל מי שתרצה וא"כ היכא שיש שני עדים שאומרים לא מת לא מהני מה שהיתה בחזקת היתר כיון דגם לפי עדותם הוי השתא בחזקת איסור ומחזיקין מאיסור לאיסור וע"כ דרב אשי לית ליה דבעינן הבחנה, ומשו"ה לא פסק כאקומתא דרב אשי, והנה לפי הבנת ר"ח באקומתא דרב אשי צ"ל דמשו"ה בנתגרשה תצא אע"ג שלא היתה בחזקת אשת איש מ"מ כיון דמוכח שמשקרים דאמרינן לה אחוי גיטך וכל השני כתית מודים שהיתה נשואה משו"ה תצא אע"ג שלא היתה בחזקת אשת איש לפנינו (ודו"ק היטב כי הוא נכון בכוונת דברי הר"ח בס"ד:)