תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער ב · כ
ועפי"ז הי' מקום ליישב מה שיל"ד באקומתא דרבא אליבא דר' יוחנן ראה דבריו של ר' מנרבר"י בגירושין ולא ראה במיתה וכו' מ"ט לא קאמר ראה דבריו של ת"ק במיתה ולא ראה בגירושין אמנם לדברינו א"ש דר' יוחנן גם בגירושין לא קאמר תצא רק בבאו עדים אח"כ נשאת דהכי משמע מדקאמר בגירושין לא תנשא ואם נשאת תצא, והנה מה דקאמר לא תנשא הוא יתור לשון דהיה די שיאמר רק אם נשאת תצא וע"כ דכוונת ר"י לאשמעינן דרק אם באו עדים המכחישין דאז שייך לומר לא תנשא אז, ס"ל אם נשאת תצא, משא"כ בנשאת בהיתר דלא שייך לשון לא תנשא אזי לא תצא אפילו בגירושין משא"כ לת"ק דאינו מפליג כלל בין באו עדים ואח"כ נשאת לנשאת ואח"כ באו עדים וא"כ אם יאמר לא ראה דבריו של ת"ק בגירושין נוכל לטעות דבגירושין אפילו בנשאת ואח"כ באו עדים ס"ל תצא, ומשו"ה אשמעינן לא ראה דבריו של ר' מכבר"י במיתה כלומר דמיתה אפילו באו עדים ואח"כ נשאת לא תצא, וא"כ הא דתצא בגירושין היינו ג"כ רק באו עדים ואח"כ נשאת אז תצא ובנשאת ואח"כ באו עדים אפילו בגירושין לא תצא, וזה י"ל אפילו אי ס"ל דגם לר' מנבר"י בנשאת ואח"כ באו עדים בעינן דווקא לאחד מעדיה, מ"מ א"ש דמוכרח לומר דס"ל כרמנבר"י לאשמעינן דיש חילוק בין נשאת ואח"כ באו עדים, לבאו עדים ואח"כ נשאת מ"מ מדברי רש"י דפירש ג"כ באקומתא דרב אסי בעכשיו מת דמיירי כשנשאת לאחד מעדיה ולמה לא פירש כן בדברי רבא אליבא דר"י במת דס"ל לא תצא דמיירי ג"כ בנשאת לאחד מעדיה וע"כ כיון דרבא מוקי לר' יוחנן דס"ל בגירושין כר' ונבר"י וא"כ גם בגירושין אם נשאת ואח"כ באו עדים לא תצא ואז לא בעינן לאחד מעדיה א"כ במת בבאו עדים ואח"כ נשאת ג"כ לא בעינן לאחד מעדיה דווקא, ואפשר דס"ל לר' יוחנן דאפילו נגד חזקת אשת איש מהני חזקה דייקא ומנסבא בטענת בריא שלה לבטל החזקת אשת איש דמעיקרא לגמרי לומר לא תצא אפילו בנשאת לאחר דחזקה דייקא ומנסבא במיתה דאינה יכולה מכחישתו הוי כוודאי ואנן סהדי שהוא כן ומותרת אפילו לאחר ובפרט בבאו עדים ואח"כ נשאת כיון שכבר באו עדים המכחישים דייקא טובא ולא בעינן נשאת לאחד מעדיה דווקא וניחא ליה לרבא לפרש כן אליבא דר' יוחנן דלא בעינן לאחד מעדיה דווקא דס"ל דאמורא צריך לפרש דבריו (אע"ג דבשם ברייתא תנו לה כמ"ש לעיל באות י"ד מ"מ כיון דאיהו תנו לה היה צריך לפרש דבריו דדווקא בלאחד מעדיה וע"כ כיון דתנו סתמא לא תצא מיירו אפילו לאחר ובמיתה דדיקא טפי בפרט בבאו עדים ואח"כ נשאת ליכא חזקת אשת איש רק בגירושין ס"ל כר' מנבר"י דבעינן נשאת ואח"כ באו עדים דווקא, דבגירושין לא דייקא כל כך רק היכא שנשאת בהיתר, מ"מ לא תצא משום דבתו"ת אין יכולין לעשות שום מעשה כמ"ש והוכיח רבא דר"י בגירושין נמי קאמר תצא רק בבאו עדים ואח"כ נשאת, מדקאמר לא תנשא דמשמע שבאו עדים קודם כמ"ש ודו"ק היטב: