תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער ב · יא
ועפ"י מ"ש לעיל דגם הר"מ ס"ל ע"א בעדות אשה נאמן מה"ת יש מקום ליישב מה שהקשה הכ"מ פי"ב מהלכות גירושין הלכה ח"י על הר"מ דס"ל שם בהתירוה לינשא עפ"י ע"א, ואח"כ בא עד אחד ואמר לא מת לא תצא מהתירה הראשון ותנשא אפילו לכתחלה הא בגמרא משמע אליבא דאביי דלכתחלה לא תנשא עכ"פ משום לזות שפתים, אמנם לדברינו הנ"ל יש ליישב שפיר דוודאי אי ע"א דנאמן רק מדרבנן וצריכין ג"כ לסברת דייקא שפיר י"ל דאיכא לזות שפתים מכיון שיש ע"א לפנינו ואומר לא מת יאמרו הבריות אולי לא דייקא, שפיר מ"מ משא"כ אי ע"א נאמן מה"ת דהתורה האמינתו להעד האומר מת כשנים א"כ אפילו אי נימא דבבת אחת לא מהימן מ"מ אם היה כבר נאמן מה"ת ולא צריכין לסברת דייקא ליכא לזות שפתים וא"ש נמי מה שהקשינו לעיל אות ט' דרש"י סותר עצמו דכאן במס' כתובות משמע דהוא רק מדרבנן ובמס' יבמות משמע דהוא מה"ת ולהנ"ל א"ש דכאן אזיל רש"י אליבא דאביי דס"ל דלכתחלה לא תנשא מ"מ משום לזות שפתים וע"כ ס"ל דהוא רק מדרבנן דאי היה נאמן מה"ת וא"צ לסברת דייקא ליכא לזות שפתים. אמנם במס' יבמות ס"ל לרש"י באמת דנאמן מה"ת ודו"ק [ועי' מ"ש לקמן באות ט"ו] ובספר תאומי צביה על אה"ע סימן י"ז ס"ק י"ג ראיתי לתרץ קושיא הנ"ל שהבאתי לעיל באות י' מ"ט לא פריך הגמרא במס' יבמות רק לרב ולא פריך סתירת הבריתות אהדדו כך, דהנה לכאורא י"ל דהבריתא דבתו"ת לא תצא מיירי באשה שהיתה עד עתה בחזקת פנויה, והא דלכתחלה לא תנשא משום דתו"ת אפילו הוי רק ספיקא דרבנן מ"מ מדרבנן הוי ספק ערוה והא דפריך הגמרא באשם תלוי קאי היינו באיסור אשם תלוי כמ"ש התוס' בד"ה באשם תלוי והא דלר' מנחם בר"י תצא משום קנס כמ"ש הח"צ סימן ב' ובריתא דרפני מיירי באשה שהיתה בחזקת אשת איש, ומשו"ה תצא, (ועי' שטמ"ק שהביא ג"כ דמצינן לאוקמא בריתא באשה שהיתה עד עתה בחזקת פנויה) אמנם לרב שם במס' יבמות דס"ל בתו"ת לא תצא קא' להדיא על המשנה דשם דמיירי באשה שהיתה בחזקת אשת איש, ומ"מ ס"ל לא תצא בנשאת לאחד מעדיה פריך שפיר מבריתא דדפני וא"ש ודו"ק: