תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער ב · י
ועפ"י הנ"ל י"ל פרפרת אחד בסוגיא דמס' יבמות פ"ח ע"ב דפריך הגמרא על רב מבריתא דדפני וקשה למה לא פריך שני הבריתות אהדדו בריתא דת"ר דבתרי ותרי ונשאת לאחד מעדיה דלא תצא אבריתא דדפני (וכבר הרגיש בקושי' זו בשו"ת הגאון ר' עקיבא איגר סימן ק"ל ובחידושיו למס' יבמות שם ג"כ,) אמנם להנ"ל א"ש דהנה הא וודאי פשיטא אפילו אי ס"ל דכל תו"ת לא הוי לגמרי כמאן דליתא ומשו"ה מהני בריא שלה שלא תצא כשנשאת, מ"מ בחד וחד פשיטא דהוי לגמרי כמאן דליתא, כמה דאמרינן בכל מקום בש"ס עד אחד בהכחשה לאו כלום, ומשמע כמאן דליתא לגמרי (ועי' לקמן באות כ"ג מ"ש בשם המח"א דהר"מ ס"ל אפילו בחד וחד לא הוי כליתנהו לגמרי) וא"כ י"ל דהבריתות לא קשה, דבריתא דרפני מוקמינן לה בחד וחד ואז שפיר תצא ולא מהני נשאת לאחד מעידה, אמנם בתו"ת לא תצא ולא קשה, אמנם לרב דס"ל מס' שבועות מ"ז ע"א דלא ס"ל מתוך שאי"ל משלם, א"כ אין ע"א נאמן מה"ת כלל ולא מצי לאוקמא בחד וחד כלל כיון דמה"ת לא מהני ע"א כלל ושפיר הקשה הגמרא מבריתא דדפני רק לרב, והגם שרש"י לא נחית לזה מ"מ נכון מאוד בישוב סוגית הגמרא בס"ד ודו"ק, וזה רבות בשנים אשר אמרתי לתרץ דלרב לא מצינן לאוקמא בחד וחד דבכה"ג היכא שעכשיו בוודאי הוא מת והספק לפנינו אם היה מת גם בשעה שנשאת לו דמסייע להעד שאומר מת חזקה דהשתא ג"כ לא הוי אמרינן דדפני להוציאה וא"כ אם נשאת עפ"י ע"א בהיתר ואח"כ בא ע"א להעיד שבשעת נשואין היה עדיין חי והו"ל זונה ואסורה לכהן לא נאמן העד השני כיון דחזקה דהשתא מסייע לעד הראשון לרב דס"ל במסכת' קידושין ע"ט ע"א גבי קדשה אביה בדרך דאזלינן בתר חזקה דהשתא וא"כ א"ש, דבריתות אהדדו לא קשה דבתרי ותרי באמת לא תצא ובחד וחד תצא אמנם לרב דס"ל דאזלינן בתר חזקה דהשתא יותר מסתבר לומר דתצא בתו"ת כיון דאיכא עכ"פ ספק, משא"כ בחד וחד דהוי כליתא לגמרי היה צריך לאוקמא אחזקה דהשתא ולא תצא, ומשו"ה קשיא רק לרב, ובעיקר החקירה אם תו"ת הו' לגמרי כליתנהו או דעכ"פ איתרע החזקה, ראיתי בשו"ת שואל ומשיב מהדורא תליתאי ח"א סימן שצ"ה שעמד ג"כ בזה ועי' ספר שושנת העמקים כלל י"א ודו"ק (ועי' עוד לקמן מה שאכתוב לתרץ בזה בשם ספר תאומי צביה):