תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער ב · ו
והנה יש עוד נ"מ אי ס"ל דתו"ת לגמרי כליתנהו או דעכ"פ איתרעי החזקה ע"י תו"ת, דהנה קייל"ן דאשה שאמרה מת בעלי נאמנת, והנה רש"י פירש כאן מ"ש הגמרא באומרת בריא לי אילו היה קיים היה בא וכתב הר"נ דלא ניחא לי לפרש בריא ממש דא"כ למ"ל עדים כלל דהא היא עצמה נאמנת אם טוענת בריא ממש אמנם הר"נ דחה לפרש"י דלעולם מיירי בריא ממש, ומ"מ צריך הכא להעדאת עדים ג"כ שאומרים מת כיון דאיכא שניים שאומרים לא מת אינה נאמנת להכחיש העדים [עי' בר"נ ובשטמ"ק] ובאמת קשה מאוד לומר בדברי רש"י דס"ל דבריא דירה מתני אפילו במקום עדים, (ועי' בספר דברי אמת ריש קונטרס השמיני בסוגיא דתרי ותרי) והנה י"ל דאי ס"ל דתו"ת כליתנהו לגמרי וכאילו לא היו שום עדים בעולם שפיר מהני בריא דידה, וא"כ תנשא אפילו לכתחלה, ומשו"ת ס"ל לרש"י דע"כ לא מיירי בגרי ממש, דא"כ אמאי קתני לא תנשא, וע"כ דמיירי רק שאומרת אין לבי נוקפי, ומשו"ה לא תנשא לכתחלה דכל כמה דלא נשאת מעצמה לא נתברר לנו שאין לבה נוקפה משא"כ אי הוי ס"ל דכל תו"ת הוי רק שאין מאמינים אותם ומ"מ ל"ל דהוי כאילו לא באו שום עדים א"כ שפיר י"ל דאפילו בריא ממש ג"כ לא תנשא לכתחלה כיון שיש מ"מ שני עדים שאומרים לא מת ולא הי' צריך לרש"י לפרש דבריא מיירי שאין לבה נוקפה וע"כ דרש"י ס"ל דתו"ת הוי כליתנהו לגמרי, ומשו"ה בבריא ממש היה רשאי לינשא לכתחילה ג"כ, וראיתי בשטמ"ק ד"ה באומרת בריא לי שכתב וז"ל, והא לא קשיא לן לכתחלה אמאי לא תנשא דכיון דתרי ותרי נינהו דינא דלא ניעבד אפומיהו ולכתחלה לא תנשא עכ"ל הרי דס"ל דאפילו בבריא ממש לא תנשא לכתחלה, וזהו שלא כמ"ש בדעת רש"י דבבריא ממש אפילו לכתחלה תנשא, היינו משום דהשטמ"ק כתב כן אי לא ס"ל דתו"ת הוי כליתנהו לגמרי שכתב להדיא וז"ל כיון דתרי ותרי נינהו דינא דלא ניעבר מידי אפומייהו עכ"ל, כלומר דתו"ת הוי רק שלא נוכל לעשות מעשה על פיהם וא"כ לכתחלה לא תנשא אפילו בבריא ממש ודו"ק היטב בלשונו, משא"כ אי ס"ל דתו"ת הוי כאילו לא היו עדים מעולם בדבר הזה פשיטא דבבריא ממש תנשא אפילו לכתחלה כמו בכל אשה שאומרת מת בעלי, ומשו"ה מרש"י בריא לי שאין לבי נוקפי ודו"ק (ועי' פנ"י שכתב ג"כ דבבריא ממש היה רשאי לינשא אפילו לכתחלה:)