תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער ב · ה
והנה אי נימא דתו"ת הוי לגמרי כליתנהו כלל היה מקום ליישב מה שהי' קשה לי מכבר לפימ"ש התוס' מס' ב"ק ע"ב ע"ב ד"ה אין לך דמשו"ה לא מהמנו בתראי במגו דפסלי לקמאי בגזלנותא דמגו לא עדיף מעדים וכמו דעדים לא מצי להכחישם דתרי כמאה ה"נ לא מהני מגו, והקשיתי זה רבות בשנים א"כ אמאי מוקמינן בחו"ת אחזקה כמו דעדים לא מהני, ואמאי יועיל החזקה, שוב ראיתי בספר ישועות יעקב לאה"ע סימן קנ"ב ס"ק ג' שעמד בזה, (ועי' תומים סימן פ"ב בכללי מגו ס"ק ט"ז) ותירץ דמשו"ה מוקמינן בחזקה דמעיקרא דבזה אין אנו עושין שום מעשה רק שמנוחין הדבר כמות שהיא וכל שאין אנו עושין שום דבר לא מקרי שיהי' איזה דבר מכריע נגד העדים רק שנשאר כמה שהוא עד עתה, (ועי' בחידושי הרי"מ למס' כתובות כ' ע"ב שכתב ג"כ לתרץ כה"ג,) והנה לפי"ז יקשה עדיין בשלמא חזקת אשת איש שבזה אין אנו עושין שום מעשה שפיר מהני בתו"ת, משא"כ חזקה דדייקא ומנסבא שאנו אומרים שאותה חזקה יכריע נגד העדים שאומרים לא מת שלא יהיה רק ספק איסור מה מהני נגד עדים להכריע, ועי' בישועות יעקב שם (הגם שהיה מקום לומר דחזקה דייקא ומנסבא הוי כאנן סהדי שוודאי כך ואנן סהדי מהני אפילו בתו"ת דאנן סהדי עדיף מעדים ועי' תוס' מס' יבמות פ"ט ע"א ד"ה אתא גברא ודו"ק), אמנם י"ל אי ס"ל דכל תו"ת הוי כליתנהו לגמרי שפיר יש לחלק בשלמא עדים לא מהני בתו"ת דנאמנות העדים אינם מצד הסברא שיהיה נולד לנו איזה דבר לחדש העניין רק שע"י עדים נתברר לנו היפוך ממה שהיו מחזיקין עד עכשיו, וא"כ כל שיש עדים אחרים המכחישים נשאר הדבר כמה שהיה והוי כאילו לא העידו כלל, משא"כ חזקת דייקא ומנסבא כיון שע"י שנשאת נולד לנו סברא חדשה ועניין חדש שעי"ז נוכל לומר שמסתמא הוא כך שפיר מהני אפילו בתו"ת דעדות העדים בתו"ת הוי כליתנהו לגמרי כלל, אמנם אי ס"ל דכל תו"ת אע"ג שאין יכולין לעשות מעשה על פיהם מ"מ איתרע חזקה קמייתא שפיר י"ל דכמו דעדים אין יכולין להכריע בתו"ת ה"נ אין שום סברא יכול להכריע לעניין תו"ת ולא מהני חזקה דייקא ומנסבא לגבי תו"ת, וא"כ יהיה מוכח לפימ"ש התוס' הכא ד"ה הבא עליה ובמס' יבמות פ"ח ע"ב דחזקה דייקא ומנסבא מרע לחזקת אשת איש דס"ל ג"כ דתו"ת הו"ל כליתנהו לגמרי, וא"כ ס"ל שפיר דאע"ג דעדים אין יכולים להכריע בתו"ת היינו משום דהעדאת העדים הוא רק מצד נאמנות, וא"כ כל שאין נאמנים כיון שיש אחרים מכחישים לא מהני שום עדות לכריע, משא"כ חזקה דייקא ומנסבא דהוא לא משום נאמנות רק דהסברא הוא כך, שפיר מהני להכריע כיון דתו"ת הוי כליתנהו לגמרי ודו"ק היטב בזה כי הוא סברא עמוקה בס"ד, (ועי' עוד לקמן באות כ"ז מ"ש בס"ד ועיין עוד באות ל"ז מה שהבאתי בשם השטמ"ק במס' ב"ב בס"ד) ודו"ק היטב: