תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער ב · ד
והנה לכאורא י"ל דהאי סברא אי נימא דבתו"ת הוי כליתנהו כלל הוא כך דאי ס"ל כרב חסדא במס' שבועות דכל עדים הנכחשים זה מזה פסולין שניהם לכל עדיות שבתורה, (עי' במס' ב"ב ל"א ע"ב ובמס' שבועות מ"ז ע"ב,) וא"כ כיון דתני עדים מעתה פסולים הם לגמרי לכל עדיות שבתורה, שפיר י"ל דתו"ת הוי כליתנהו לגמרי אמנם לר"ה דס"ל שם דלכל עדיות כשרים וכן פסקינן בש"ע חו"מ סימן ל"א כר"ה א"כ איך נוכל לומר אפילו לעניין אותו עדות דהו' כל תנהו לגמרי כיון שגם אותו עדים שהעידו נגד החזקה הראשונה עדיין כשרים הם לכל דבר, ואיך נוכל לחשבם לאותו עדות כליתנהו לגמרי (ועי' בספר יריעות שלמה בבית יד הלכה ו') וע"כ דבאמת לא הוי כליתנהו כלל רק שאין יכולין לעשות שום מעשה על פיהם ומשו"ה היכא שכבר עשו מעשה על פי כת הראשונה טרם שבאו השנייה ג"כ אין עושין שום מעשה להוציא ממה שכבר נעשה עפ"י כת הראשונה, ומשו"ה שפיר לא תצא למאי דקייל"ן כר"ה ודו"ק, ובעיקר פלוגתא דר"ה ור"ח י"ל דפליגי אי חזקה דאיתרע מקרי דווקא היכא שיש ריעותא בגופא כגון חזקת חי ועכשיו וודאי הוא מת ואנו מסופקים על מעיקרא דמה שהוא עכשיו מת הוי ריעותא בגופא משא"כ חזקה דאיתרעי רק ע"י עדים ואיכא תרי ותרי הוי ריעותא חוץ לגופא, והנה טעמא דר"ה דס"ל ב' כתי עדים המכחישין זא"ז, באה בפ"ע ומעידה הוא משום דכל כת מוקמינן בחזקת כשרות ואע"ג דכל כת איתרעי חזקת כשרות שלהם ע"י שנים אחרים המכחישים אותם מ"מ ריעותא דהוי רק חוץ לגופא לא הוי ריעותא, דר"ה ס"ל חזקת כשרות דהוי חזקה מכח רובא הוי בתורת וודאי ולא איתרעי רק אם יש ריעותא מעש בגוף הדבר, אמנם ר"ח ס"ל דריעותא חוץ לגופא נמי הוי ריעותא דכל רוב הוא רק בתורת ספק א"כ כל דאיכא ריעותא לדון על הרוב תו לא מהני, ומשו"ת ס"ל דעדים המוכחשים פסולים לגמרי דמכיון דיש לספק על כל כת מהם אם האמת אתם תו לא מהני חזקת כשרותם, וא"ש מאוד סברת ר"ה מ"ש אליביה דס"ל דרוב הוי כוודאי ממה דס"ל לר"ה כרב דהולכין בממון אחר הרוב [עי' בפנ"י כתובות י"ב ע"ב] משום דס"ל דרוב הוי כוודאי וממילא לא הוי ריעותא מה שמוכחשים מעדים האחרים להורע חזקת כשרותם כיון דליכא ריעותא בגוף החזקה דמה שמוכחשין ע"י אחרים הוי רק ריעותא חוץ לגופא, ועי' פרמ"ג יו"ד במשבצות סימן ק"ה ס"ק ג' שכתב להדיא דרעותא דתרי ותרי הוי ריעותא חוץ לגופא ודו"ק (ועיי' עוד לקמן באות כ"ו):