תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער א · כב
נ"ל אע"ג דקייל"ן דאם לא גמר רק הערה בה ופירוש נקנית בהעראה לחודא היינו רק אם פירש תיכף בעוד שלא קבלה קידושין מאחר משא"כ אם פירש קודם גמר ביאה ולאחר שקבלה קידושין מאחר דאז לא מוכח כלל שמה שפירש הוא משום דדעתו היה לקנות בתחלת ביאה רק משו"ה פירש ממנה משום דידע בנפשו דדעתו היה על גמר ביאה, וממילא הוצרך לפרוש שלא יבא על אשת איש ומשו"ה כה"ג באמת מהני קידושי שני ומדוייק לשון הש"ע באה"ע סימן ל"ג סעיף ב' שכתב אבל אם הערה בה בזה ופירש מיד וכו' קנה מיד ולכאורא הוא יתור לשון מ"ש המחבר תיבת "מיד" אמנם להנ"ל א"ש כיון דנקט מעיקרא שקבלה קידושין מאחר, א"כ אינו מוכח מדפירש דדעתו היה לקנות תיכף רק משו"ה פירש שלא יעבור על איסור אשת איש, משו"ה מדייק המחבר לכתוב מ"ד כלומר טרם שקבלה קידושין ואעפי"כ פירש דאז מוכח דדעתו היה לקנות בתחלת ביאה תיכף, וכה"ג לא מהני קידושי שני, ועי' בספר אבן פנה לאה"ע סימן ל"ג ס"ק ב' מ"ש בזה ודו"ק היטב: