תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער א · כא
הרמב"ן הקשה מאי קאמר הגמרא דנ"מ לכה"ג אי מותר לקדש בביאה דאם תחלת ביאה קונה מותר לקדש בביאה, הא בתר נשואין אזלינן והו"ל בשעת נשואין בעולת עצמו ואסור לקדש בביאה אפילו אי תחלת ביאה קונה, ותירץ הרמב"ן דמיירי שכנסה קודם לחופה, א"כ תיכף בתחלת ביאה נגמרו הנשואין ג"כ ומתוך כך הוכיח המל"מ פ"י הלכות אישות הלכה ב' דאפילו אי חופה אינו קונה, מ"מ חופה קודם קידושין מהני שאם יקדשנה אח"כ תהיה נשואה תיכף בשעת הקידושין ע"י חופה דמעיקרא, ועי' לעיל באות ח' שהוכחתי דגם הר"מ ס"ל הכי מדפסק בפ"ז מהלכות תרומות דע"י חופה בלא אירוסין נפסלה ג"כ מתרומה ואי הוי ס"ל דאם חופה אינו קונה לא נחשב לכלום אמאי תפסול ע"י חיפה גרידא, וע"כ דחופה מהני מ"מ שאם יקדשה אח"כ תהיה נשואה תיכף, ומשו"ה מהני החיפה לפוסלה עכ"פ מתרומה דחופה הוי קריבת דעת עכ"פ ועי' בלח"מ פי' מהלכות אישות הלכה ב' ד"ה אבל אם היתה נדה: