תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער א · י
ואחרי שעלה בידינו להבין כוונת רבא במ"ש וכי גמרינן חופה שלא ע"י קידושין וכו' דכוונתו דהק"ו נסתר לגמרי דכח החופה אינו מעצמותו רק משום כסף שהיה קידם החופה ממילא נבין ג"כ כוונת אביי במה שדחה דברי רבא וס"ל ר"ה נמי הכי קאמר ומה כסף שאינו גומר אחר כסף קונה, והנה צריך להבין אמאי לא ניחא ליה לרבא ג"כ להוכיח הק"ו הכי מכסף שאינו גומר אחר כסף אמנם עפ"י סברא הנ"ל א"ש דהנה יש לנו שני דרכים מאחר שזהו וודאי מה"ת אתיא לן דחופה גומרת אחר קידושין להיות כנשואה לכל דבר, וזהו מוכח בגמרא כתובות מ"ח ע"ב נערה בתולה מאורשה וכו' ואי נשואה אלא לאו שנכנסה לחופה ולא נבעלה, א"כ חזינן להדיא דהתורה גלתה לנו דחופה גומרת הנשואין, ועי' בשטמ"ק מסכת' כתובות ז' ע"א, ובספר שעה"מ בקונטרס חופת חתנים סעיף ט' שהאריך בזה, וא"כ יש לנו מה"ת מפורש כסף לעניין קונה וחופה לעניין גומר ומעתה יש לומר כיון דכסף רק קונה שהוא מכח דכסף אינו עניין חזק כל כך שיוכל לפעול הגמר ג"כ וחופה שגומר הוא משום דחופה הוא עניין חזק שיוכל אפילו לגמור וממילא חופה נמי קונה מק"ו, אמנם אי ס"ל אפכא דכסף הוא עניין חזק שיש לו כח אפילו לתחלת הקניין וחופה אינו חזק כל כך שאין לו כח רק לגמור לאחר שכבר היו קידושין מעיקרא א"כ אזיל ליה הק"ו דר"ה כמ"ש, והנה א"כ אביי ס"ל דכסף הואיל ואינו גומר אפילו אחר כסף ממילא מוכח דכסף אינו עניין חזק כל כך וממילא מעלת החופה עדיף ורבא ס"ל דאין זה ריעותא לגבי כסף שאינו גומר ולא נגרע מעלת הכסף, אע"ג שאינו גומר אפילו אחר כסף וקונה עדיף מגומר, וא"כ נסתר הק"ו ודו"ק: