תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער א · ט
לפימ"ש לעיל באות ו' דעיקר קושית רבא וכי גמרינן חופה שלא ע"י קידושין וכו' היינו דקונה עדיף מגומר, יש ליישב בזה מה שהביא בספר עצמות יוסף להקשות על קושיית התוס' ד"ה חופה מה שהקשו ונימא דיו אסוף דינא וכו' מה להלן אחר כסף אף כאן לאחר כסף דהוא לכאורא קושיית הגמרא ומה סליק אדעתיה דהתוס' להקשות קישיות הגמרא עי"ש, ועוד קשה אי כוונת רבא ג"כ להקשות דנימא דיו אמאי לא מתרץ אביי ג"כ כתירוץ התוס' דר"ה ס"ל כר' טרפון דהיכא דמפרך ק"ו לא אמרינן דיו, אמנם להנ"ל א"ש דבאמת כל היכא דהק"ו לא נסתר רק משום דיו אמרינן דבאמת הק"ו נשאר בתקפו רק דהוא הלכה למשה מסיני דאמרינן דיו ואז שפיר יש לתרץ דאי ס"ל כר"ט לא אמרינן דיו וא"כ קושית התוס' לא היה לומר דהק"ו יהי' נסתר מכח עצמו דבאמת ס"ל ג"כ דגומר עדיף מקונה וא"כ קם שפיר הק"ו מכח עצמו רק דנסתר משום ההלכה דאמרינן דיו ואתי שפיר תירוצם דהיכא דמפרך ק"ו לא אמרינן דיו אמנם קושיית רבא היה דאפילו בלא דיו אין התחלה כלל להך ק"ו דקונה עדיף. וזה שאמר כלום גמרינן חופה שלא ע"י קידושין וכו' כלומר דחופה שלא ע"י קידושין אין לו כח כלל לקנות דהא דחופה גומרת הוא רק ע"י קידושין היינו כיון שהיא כבר מקודשת לו יוכל לגמור אפילו ע"י חופה כיון שכבר מקודשת א"צ לזה מעשה חזק כל כך וסגיא אפילו חופה גרידא לגמור ובאמת קינה עדיף וגומר, על דרך שאמר בגמרא לעיל מה ליבמה שכן זקוקה ועומדת וא"כ דס"ל דחופה הוי מעשה קל מכסף ואין התחלה כלל להק"ו וא"כ לא מצי לדחות קושיית רבא דר"ה ס"ל כר' טרפון דהיכא דמפרך ק"ו לא אמרינן דיו דהא קושייתו אזיל שאין שום התחלה להך ק"ו וא"כ יש חילוק גדול בין קושיית תוס' ובין קושיית רבא בגמרא דעל קושיית רבא ליכא לתרץ כמה שתירצו התוס', ועי' בספר בית יהודה שהקשה ג"כ דקושיית תוס' הוא קושיית רבא אמנם לפימ"ש א"ש ודו"ק: