אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער ליקוטי שושנים שער א › טז

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער ליקוטי שושנים שער א · טז

טו

אמנם לפימ"ש לעיל באות י"א דמאן דס"ל חופה קונה לא בעינא באמת חופה הראויה לביאה, יתורץ הכל בס"ד, דהנה י"ל דפלוגתא דרב ושמואל הוא אי בעינן חופה הראויה לביאה דרב ס"ל דלא בעינן חופה הראויה לביאה, ומשו"ה מהני גם בפסולות, אמנם שמואל ס"ל דחופה בעינן הראויה לביאה דווקא ומשו"ה לא מהני בפסולות דאע"ג דחזינן שרוצה לכונסה לבעול אותה, מ"מ אמרינן כל כמה דלא בעל אותה ממש דלמא יחזור עוד מדעתי הרע ולא יבעול אותה וכן משמע מלשון הרשב"א מסכת' יבמות שכתב, וז"ל:

וזו הואיל ואינה ראויה לביאה אלא בפסול אינו חופה ועד שתבעל לו ממש אינו נשואה אלא ארוסה עי"ש, הרי דמשמע להדיא דבפסולה כל עוד שלא נבעלה לו ממש אמרינן אולי יחזור מדעתו הרע ולא יבעול, ועיין שו"ת דברי חיים חלק ראשון לאה"ע סימן ס"ה שכתב ג"כ כה"ג (וזהו דלא כהלח"מ שכתב דפסולה מקרי חופה הראויה לביאה, והרי דעת הרשב"א להדיא דפסולה לא מקרי חופה הראויה לביאה וכן התוס' שם מס' יבמות ד"ה רב אמר כתבו דחופה דפסולה לא מקרי ראויה לביאה) וא"כ מתורץ הכל בס"ד, דרש"י ג"כ ס"ל כמ"ש דאי ס"ל דחופה הוי אפילו אינו ראויה לביאה ט"ל ג"כ חופה קונה בלא קידושין ג"כ, ומשו"ה כיון דרב ס"ל יש חופה לפסולות ממילא ס"ל דחופה בלא קידושין ג"כ מהני, ואליבא דשמואל באמת לא פרש"י אי ס"ל חופא גרידא ג"כ קונה, ועוד מוכח מדברי רש"י דאי ס"ל חופה קונה ס"ל דקונה וגומר ג"כ (כדעת מהרש"א במס' קידושין) שהרי רש"י בד"ה יש חופה כתב דחופה ככניסת בעולה דמיא, וא"כ משמע דס"ל דקונה וגומר ג"כ והנה רב ששת לא רצה להביא ראיה דחופה גרידא קונה דזהו באמת אינו מוכח דהא הבריתא דשלא שטית ארוסה מיירי בחופה לאחר קידושין רק דממילא מוכח כיון דע"כ מוכח דלא בעינן חופה הראויה לביאה דסוטה אינו ראוי' לביאה ממילא מוכח נמי דחופה קינה (כמ"ש באות י"א לעיל דתליא בזה אי בעינן ראויה לביאה או לא,) וא"כ ממילא מתורצים כל הקושיות בס"ד, ומתורץ נמי קישיות הבני אהובה דעד כאן לא אמרינן דבעולה לא מהני חיפה רק אי ס"ל דחופה היא חיבת ביאה, ומשו"ה אמרינן דבעולה ליכא חיבת ביאה כל כך ולא מהני חופה, משא"כ הכא אזלינן דלא בעינן ראויה לביאה ולא תליא בחיבת ביאה כלל א"כ גם בעולה אית לה חופה וא"ש הכל בס"ד, וא"כ לא קשה על הרמב"ם כלל מהך סוגיא דיבמות דהכא אזלינן למאן דס"ל חופה קונה, וא"כ לא בעינן כלל חיפה הראויה לביאה כמה שהוכחנו מסוגיא דאי הוי בעינן הראויה לביאה לא שייך כלל לאוקמא בנכנסה לחופה ולא נבעלה, דדלמא נבעלה ולא היו משקים אותה וע"כ דלא בעינן חופה הראויה לביאה ומיירי שהיה עדים שלא נבעלה בחופה, אמנם הרמב"ם דס"ל כרבא דדחי לדרב הונא וס"ל חופה אינו קונה דבעינן חופה הראויה לביאה שפיר ס"ל דחופת נדה אינו קונה דבעינן חופה הראויה לביאה ודו"ק והא דס"ל להרמב"ם לעניין לפסול מתרומה דחופה פוסלת אפילו חופה בלא אירוסין ואפילו בפסולות כבר כתבנו לעיל באות ח' מ"ש המפורשים דלעניין לפסול שאני עי' לעיל באות ח' מ"ש בס"ד:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה