אור ברסלב
תבואות השדה חלק ה שער ליקוטי שושנים שער א › ב

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער ליקוטי שושנים שער א · ב

א

ונראה להסביר העניין, דהנה דעת הרמב"ם פ"א מהלכות אישות הלכה ד' דכל ביאת פנויה שלא לשם קידושין איכא לאו דלא תהיה קדשה, וא"כ שפיר י"ל דאי לאו דכתבה התורה דאשה נקנית בביאה, הו"א דכל קידושי ביאה איכא איסור דהתורה הקפידה שלא לקדש אביאה כמו דאסור כל ביאת פנויה ולא שרו ליה רק לאחר שכבר קדש אותה בכסף או בשטר דאז כבר יש לו שייכות עמה אז מותרת לו, משא"כ לקדשה בביאה כיון דביאה בעלמא איכא איסור לאו אסור לקדש ג"כ בביאה משו"ה צריך קרא ובעלה, וא"כ א"ש סברת הריטב"א דלתחלת הקניין וודאי כסף עדיף דביאה הו"ל גנאי בתחלת הקניין ועי' מסכת' יבמות נ"ז ע"א ד"ה דמקדש (זכר לדבר דרב מנגיד אמאן דמקדש בביאה) ולגמר העניין וודאי ביאה עדיף שזהו עיקר האישות, וא"כ משני שפיר הגמרא דבשלמא ביאה ביבמה מהני כיון דביבמה ליכא למימר כלל דהביאה יהיה כמו זנות בעלמא כיון דיש לו. בלא"ה שייכות עמה דע"כ מוכרח ליבם אותה ולהקים לאחיו שם, משא"כ באשה בעלמא לא מהני ביאה דהוי כמו זנות בעלמא ומשו"ה שפיר אצטריך קרא ובעלה דגם באשה דעלמא מהני ביאה אפילו לתחלת הקניין, ובלא"ה ליכא למימר אליבא דר"ה דיבמה מקרי זקוקה ועומדת כמו ארוסה דהא ר"ה ס"ל במס' יבמות י"ז ע"ב שומרת יבם שמתה מותר באמה דאין זיקה עי"ש, וא"כ מ"ש הריטב"א דכיון דהוא זקוקה ועומדת הו"ל כארוסה אין לפרש, כארוסה ממש דהא ר' הונא אין זיקה ס"ל וע"כ דרק לעניין זה אמרינן דיבמה הו"ל זקוקה דביאה שלה אינו נראה כלל כזנות כיון שע"כ מוכרח להקים שם לאחיו עמה, וא"כ שפיר ס"ל לר"ה דגבי חופת כיון שאינו בועל אותה עכשיו ממש רק שמכין אותה לביאה אפילו אי ס"ל דבעינן יחוד הראויה לביאה דווקא מה שכבר האריכו בזה הפוסקים מ"מ ביאה ממש לא הוי א"כ עדיף מכסף ומביא, דמכסף עדיף כיון שקרוב טפי לגמר העניין ומביאה ג"כ עדיף דביאה בתחלת הקניין נראה כזנות, משא"כ חופה לא הוי כזנות, ומשו"ה ס"ל שפיר דלעניין חופה גומר עדיף וכיון שיוכל לגמור מכ"ש שיוכל לקנות או מחמת שחופה עדיף מכסף ומביאה יוכל לגמור ולקנות בבת אחת כמ"ש המהרש"א וכמה שנבאר עוד בס"ד:

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה