תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ליקוטי שושנים שער א · א
בגמרא אמר ר"ה חופה קונה מק"ו וכו' ומה כסף שאינו גומר קונה, חופה שגומרת אינו דין שתקנה, מוכח מכאן דס"ל לר"ה דגומר עדיף מקונה ומשו"ת יליף מק"ו דגומר מכ"ש שקונה, והנה יל"ד דבדף ד' ע"ב פריך בגמרא למ"ל קרא ובעלה שנקנית בביאה הא איכא ק"ו, מה כסף שאינו קונה ביבמת נקנית בביאה מכ"ש אשה שנקנית בכסף אינו דין שנקנית בביאה ומשני הגמרא מה ליבמה שכן זקוקה ועומדת וא"כ מוכח דתחלת קניין עדיף מגמר, וא"כ לר"ה דס"ל גומר עדיף הדרא קושיא הגמרא לדוכתא למ"ל קרא באשה שנקנית בביאה דלר"ה לא א"ט התירוץ שכן זקוקה ועומדת דהא ס"ל דגומר עדיף, (ועי' בספר אור חדש שהקשה ג"כ כה"ג ובפרט לפירש הר' אליעזר משזנ"א בתוס' שם ד"ה מה ליבמה דממה שגומר לא נוכל ללמוד תחלת קניין א"כ הרי מוכח דקונה עדיף וא"כ ל"ש כלל ק"ו דר"ה ונראה דר"ה ס"ל לפרש פירוש אחר במ"ש הגמרא שכן זקוקה ועומדת הוא כך עפ"י מ"ש הריטב"א להקשות על מה דמשני הגמרא מה ליבמה שכן זקוקה ועומדת דהא אנן בתורת ק"ו אתינן עלה וא"כ אע"ג שזקוקה ועומדת מצינו שביאה קונה ואין כסף קונה א"כ הו"ל ביאה חמורה דהא כסף לא מהני ביבמה, אע"ג שזקוקה ועומדת, ותירץ הריב"א וז"ל דהא דביאה קונה ביבמה ולא כסף לאו משום חומרא דביאה אלא משום דהתם כיון שהוא זקוקה ועומדת הרי הוא כארוסה וביאה שלה עושה נשואין משא"כ כסף שאין עושה נשואין אבל בזו שהוא תחלת קנין ואירוסין מניין לנו דביאה עדיפא אדרבא אימא לך דבזו שהוא תחלת קניין כסף עדיף טפי ואימא לך דביאה ראויה לגמור ולא לקנות שכן הוא לעולם גמר מעשה וכסף ראוי לקנות ולא לגמור וכו' דטפי שייכא חופה להיות קניין כיון שיש אחרית מעשה מביאה שאין אחריה כלום עכ"ל עי"ש, ולמדנו מדבריו הקדושים דלעניין תחלת קניין וודאי כסף עדיף מביאה רק חופה הוי נמי במקום כסף כיון שצריך עוד איזה מעשה אחר החופה ג"כ, ונ"ל כוונתו דאע"ג דחופה גומר בלא שום מעשה אחר החופה מ"מ כיון דעיקר החופה הוא שיתיחד עמה במקום הראוי לביאה מקרי חופה כמו דבר שיש עוד מעשה אחריה ודו"ק [ועי' עוד לקמן באות י"א]: