תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער הספיקות חלק שני · יד
העולה מכל מ"ש היא כך, דמשני טעמים אין לאומן נאמנות או משום דכיון שהוא אומן לא נפיק הכלי מחזקת מרא קמא (והיינו אי אמרינן דאומן הו"ל כדברים העשוי' להשאיל) או משום דלקיח הי' בידי הו"ל טענה גרוע מצד עצמו, אמנם ע"כ הוי לקוח, טענה גרועה רק אי טוען שלאחר שבא לידו לתקן מכרו לו משא"כ אי טוען לקוח הי' מעיקרא פשיטא דלא הוי טענה גרוע רק למאן דס"ל דכל אומן הוי כעשוין להשאיל, משא"כ אי ס"ל דאומן לא הוי כעשוי להשאיל פשיטא דלקוח מעיקרא לא הוי טענה גרוע דלמה יגרע אומן מאחר וא"כ לא הוי טענה גרוע רק היכא שהוא בעצמו מודה שמעיקרא בא לידו לתקן וא"כ המחבר בש"ע חו"מ סימן קל"ד שפסק דאומן אינו נאמן אפילו בטוען לקוח הי' בידי מעיקרא ע"כ דס"ל דאומן הוי כעשויי' להשאיל וא"כ שפיר איכא לבעלים חזקה קמייתא דמכיון דאמרינן דכל אומן הוי כעשויי' להשאיל לא נפק ליה כלל מרשות ומחזקת בעלים ראשונים ומשו"ה אינו נאמן אפילו היכא דליכא עדים בראה וא"כ להרשב"ם דס"ל דאומן לא הוי כעשויי' להשאיל ולפי"ז ליכא חזקת בעלים ראשונים, וצ"ל דהא דמ"מ אין אומן נאמן משום דלקוח הו"ל טענה גרוע וא"כ הא דאינו נאמן דווקא אם מודה שמעיקרא בא לידו לתקן, כמ"ש הרשב"ם אתה מסרתו לי ומכרתו לי" כמ"ש לעיל בדיוק לשונו אבל אם טוען לקוח הי' מעיקרא דאז כיון דלא הוי טענה גרוע אם סתם אומן לא הוי כעשויי' להשאיל גם האומן נאמן ודו"ק היטב בכל זה: