תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ה · כד
מ"ש לעיל באות כ' דכל שמכירים היטב כגון בני אדם הרגילים זה עם זה תמיד, זה עדיף אפילו מטב"ע גמור, דכה"ג אינו נכנס כלל לגדר טב"ע דגדר טב"ע אינו רק היכא שבעי עכ"פ שימת עין יש לי ראיה מדברי רש"י ד"ה טביעת עינא, וז"ל ומכירין אנו בו ולכאורא היה צריך לומר מכירין אני בלא ואו, וגם למה נקט מכירין בו הי"ל "אותו", אלא וודאי דכוונת רש"י דוודאי מי שאמר סתם מכירין אני אותו אין זה כלל בגדר טב"ע, וטב"ע לא נקרא רק היכא שצריך עכ"פ שימת עין ועל ידי הבחנה היטב בעין מכירין אותי, ומשו"ה נקנו רש"י ומכירין בוא"ו, כלומר דע"י שימת העין הכרנו ואמר "בו" כלומר ע"י הבחנת העין, משא"כ בדבר שא"צ הבחנת העין כלל זה הוה בכלל הכרה ממש, ואינו עניין כלל לגדר טב"ע, וכן משמע מלשון הרא"ש שהוסיף על לשון הגמרא וז"ל אילו אמרי ידעינן ליה בטב"ע "והאי ניהו" קטלינן הוסיף הראש אלו ב' תיבות "והאי ניהו" וגם שנה מלשון הגמרא, דבגמרא איתא אית לן טביעות עינא והרא"ש נקט ידעינן ליה בטב"ע, אלא וודאי כוונתו דסתם הכרה אין דרך לומר ע"י טביעת עין האי ניהו דכל שא"צ שום הבחנה אפילו קצת אומר סתם שמכיר אותו רק הכא דמיירו שעכ"פ צריך הבחנה ושימת עין משו"ה נקט ידעינן ליה בטב"ע והאי ניהו, כלומר שאומרים בפירוש שיודעים ע"י טב"ע שהוא אותו פלוני, ואע"ג שצריכים הבחנה קצת מ"מ מה מהני כיון שאומרים שמכירים אותו בטב"ע גמור ודו"ק, והנה הר"מ לא נקט בפרק י"ב מהלכות סנהדרין רק הכרה סתם, ולא נקט טב"ע, ולפי"ז היה מקום לפרש דבריו דבאמת לא מהני לעניין מיתה אפילו טב"ע גמור כיון דטב"ע יש מקום לטעות, ומשו"ה נקט סתם מכירים אתם אותו, כלומר הכרה גמורה שהוא יותר מטב"ע רק בפ"ח מהלכות מאכלות אסורות נקט טב"ע דלעניין בשכמ"ה פשיטא דמהני אפילו אין לו הכרה גמורה רק טב"ע בעלמא ודו"ק (ועי' בשו"ת נו"ב מהד"ת לאה"ע סימן ס"ב שכתב לחזק דבריו במהד"ק סימן נ"א דעל סימן מובהק ביותר קטלינן ליה) דמ"ש הר"מ מכירים אתם אותו הה"ד דע"י סימן מובהק ג"כ מקרי הכרה עי"ש, ומ"מ אפשר דאפילו אם סימן מובהק מקרי הכרה מ"מ טב"ע שמצוי לטעות בו לא מקרי הכרה כל כך והגמרא לא קאמר דטב"ע עדיף מסימנא רק היכא שהטב"ע היא בבירור שאין לו מקום לטעות כמ"ש הריטב"א דכל היכא דטב"ע מילתא עדיף מסימנים כלומר רק עיקר הספק היא אם מקרי טביעת עין, והנה הריטב"א מפרש כאן טב"ע עדיף, עדיף ממש, אמנם התוס' מס' ברכות נ' ע"א גבי אי נברך עדיף כתבו דעדיף לא משמע דיותר טוב רק דשקולים הם וכבר רמז על זה במסורת הש"ס ודו"ק: