תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ה · יז
הנה אם אמנם שכתבתי לעיל באות י' דהרמב"ם מוקי לבריתא דתשע חניות בקבוע שאינו ניכר וא"כ בלאו"ה אסור מדרבנן בנמצא משום גזירה שמא יקח מן הקבוע מ"מ נ"ל למדקדק בלשון הר"מ פ"ח מהלכות מאכ"א הלכה י"א דהר"מ מפרש אבריתא דתשע חניות בקבוע ניכר דזהו לשונו שם עשר חניות תשע מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת נבלות ואינו ידוע ממי לקח הר"ז אסור, והנה בגמרא איתא תשע חניות כולן מוכרת בשר שחיטה ואחת מוכרת נבלה והנה הרמב"ם שנה הלשון דנקט עשר חניות גם בגמרא נקט נבלה, והר"מ נקט נבלות (ועי' בספרי ח"א בסוגיא דקבוע), אמנם י"ל דבגמרא יש לפרש דבכל פעם אין מוכרים אלו החניות רק בשר כשר, ומדוייק הלשון כולן מוכרות בשר שחוטה רק עכשיו אירע טריפות באחת מהן ואינו יודע איזה הבהמה נטרפה כגון שנמצא ריאה אחת טריפה עי' ש"כ יו"ד סימן ק"י ס"ק י"ד וא"כ אחת מוכרת נבלה, והו"ל קבוע שאינו ניכר והפירוש ואינו יודע מאיזה מהן לקח, כלומר אם מכשרה או מנבלה, ומשו"ה נקט הלך אחר הרוב, ולא קתני מותר, עי' פלתי סימן ק"י ס"ק י' שעמד בזה מ"ט לא קתני מותר, ולהנ"ל היה א"ש דבאמת אינו מותר משום גזירה שמא יקח מן קבוע כיון דהוי קבוע שאינו ניכר ואינו מותר רק מה"ת, ומשו"ה נקט הלך אחר הרוב, כלומר ומותר מה"ת כך יש לפרש בלשון הבריתא בגמרא, אמנם הר"מ נקט עשר חניות (ואפשר דהיה לו הגירסא כך) וא"כ משמע דחניות העשירי מוכרת תמיד "נבלת" ואין הספק רק מאיזהו לקח דתשע חניות גם עכשיו מוכרים בבירור בשר כשר רק הוא אינו ידע מאיזהו לקח והו"ל קבוע הניכר והא דלא קתני בנמצא מותר דכיון בקבוע ניכר וודאי לא שייך לגזור שמא יקח מן הקבוע כמ"ש התוס' ד"ה ובנמצא היינו משום דהר"מ מפרש להדיא דאם רוב מוכרים עכו"ם אסור אפילו בנמצא דלא אכפת לן מה שהרוב חניות כשרים דאם נפל בשר ונאבד מסתמא מרובא נאבד ואם היו רוב עכו"ם אסור עי' ברמב"ם שפסק כך להדיא, וא"כ לא מצי למתני מותר דבנמצא אינו תלוי ברוב חניות רק ברוב המצויים שם אם עכו"ם או ישראל (ואפשר דס"ל להר"מ כסברת הר"נ דעכו"ם מסתמא מטריפה לקח דמתלי גביה) דכיון דהוי קביע ניכר הלך העכו"ם וקנה מטריפה ואינו מותר בנמצא ג"כ רק אם רוב ישראל שם ומשו"ה לא קתני מותר, עכ"פ המעיין בלשון הר"מ יראה דמיירו בקבוע הניכר וא"כ צריך לתרץ מה דפסק הר"מ בנמצא ביד עכו"ם אסור כפי מ"ש לעיל באות ב' ועי' פלתי סימן ק"י ס"ק י' בד"ה והנה יש להבין ע"ש ביושב דברי הר"מ הנ"ל והעלה דלהר"מ לא נוכל לאוקמא בקבוע שאינו ניכר רק בקבוע הניכר ואסור ליקח מעכו"ם דמסתמא לקח מטריפה משום דמחלי גבי. וא"כ לא מצי לאוקמא בנמצא ביד עכו"ם רק לרב מוקמינן לה בקבוע שאינו ניכר ולא שייך לומר דמוזלי גביה כיון שאינו ניכר הטריפות היכן הוא ושפיר מותר בנמצא ביד עכו"ם עי"ש, ויש להוסיף על דבריו עפ"י מ"ש לעיל מדברי התוס' מנחות כ"ג ע"א דמאן דס"ל מב"מ לא בטל ס"ל קבוע שאינו ניכר ג"כ עי' בספר שושנת העמקים כלל י"ד, ובספרי ח"ג שער טהרת חולין סוף שער ו' ודו"ק, וא"כ לרב דס"ל ג"כ מב"מ לא בטל ס"ל ג"כ קבוע שאינו ניכר והר"מ דמוקי לה בקבוע הניכר לא מצי לאוקמא ביד עכו"ם דבקבוע הניכר אסור מיד עכו"ם דבוודאי לקח מן הטריפה, וא"ש דברינו על פי דברי הפלתי בס"ד ודו"ק: