תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ה · יג
ונ"ל ליישב דהעניין היא כך דהנה עיקר החשש דחילוף עורבים הוא משום דחיישינן לרובא דעלמא ואע"ג דרוב טבחי העיר הוא קורבא דמוכח מ"מ רובא עדיף אפילו מקורבא דמוכח ג"כ כמסקנת הגמרא מס' ב"ב כ"ד ע"א גבי חביות שצפה בנהר דגם רב ס"ל דרובא עדיף מקורבא דמוכח ג"כ ולא כס"ד שם דרב לית ליה דר' חנינא עי"ש, והנה הכא גבי הני תרי רישא כיון דעל האחד שנאבד אין אנו מסופקים כל שמא לא זה הוא כיון שנמצא תיכף דאפילו לעניין איסור אשת איש סמכינן אם נמצא תיכף עי' מס' יבמות ק"כ ע"ב במעשה באחד ששלשלו אותו לים והעלו רגלו דאמרינן אם מן הארכובא ולמעלה תנשא ולא חיישינן שהוא רגל אחר וא"כ הכא ג"כ ראש האחר בוודאי מותר ובאותו עיר היו ג"כ רוב טבחי ישראל וא"כ אם החשש על ראש האחר דשמא הוא מרובא דעלמא לא הוי חשש גמור היה להתיר כל שני הראשים מספק ספיקא ועי' פלתי סימן ס"ג ס"ק א' שכתב דהכא הוי ספק ספיקא ספק על כל ראש דלמה הוא שנאבד, ואת"ל שהוא האחר דלמא הוא ג"כ מרוב העיר דטבחי ישראל וע"כ דס"ל לרב דרובא דעלמא הוא חשש גמור, ומשו"ה לא מהני הך ספק דלמא הוא מרוב העיר לצרפי אפילו לס"ס דל"ל דמשו"ה לא מהני ס"ס כאן משום דהוי ספק אחד בגופו וספק בתערובות דהא הטעם דס"ס כה"ג לא מהני הוא משום דספק הראשון כבר אסור מה"ת ורב ס"ל ספיקא מה"ת לקולא דהא ס"ל לעניין אשם תלוי דבעינן חתיכה משני חתיכות במס' כריתות ריש פרק ספק אכלו וע"כ הא דאסור הכא כל שני הראשים ומשמע אפילו לשני בני אדם, אע"ג דאיכא ספק ספיקא מעליא משום דס"ל דחשש חילוף עורבים מרובא דעלמא הוי חשש גמור וזהו היה כוונתו במה דאמר דאיסורא שכיח טפי, כלומר וליכא לצרף הך ספק דלמא מרוב טבחי ישראל שבעיר לספק ספיקא דרובא דעלמא עדיף ואע"ג דהכא על שפת הנהר יש לומר דלא מקרי רוב טבחי ישראל שבעיר קורבא דמוכח כיון דהכא נכרים נמי שכיחו כמ"ש הריטב"א דבמקום הנהר שכיחו עכו"ם מ"מ כיון דאוסר בקורבא דאינו מוכח אפילו בגוונא שיש ראש אחד שמותר בוודאי דלא מצרפין הך ספק שהוא מרוב טבחי ישראל שבעיר אפילו לספק ספיקא א"כ הה"ד בבשר שנתעלם מן העין אע"ג שהיה מעיקרא כשר בוודאי מ"מ כיון שעכשיו אין לפנינו אפילו חתיכה אחת שנוכל לומר שזהו בוודאי מותר דהא אנו מסופקים על אותה חתיכת שהיתה לפנינו אם זו הוא או נתחלפה ומכיון דרב ס"ל דחשש חילוף עורבין מרובא דעלמא הוי חשש גמור שפיר מוכח דס"ל בשנמ"ה אסור אפילו בלא שום ריעותא לפנינו כיון שיש לומר שנתחלפה ע"י עורבים מרובא דעלמא, אמנם למסקנא דחי ליה פרוותא דעכו"ם הוי דמיירו במקום דלא היה שכיח בשר כשר שם, ומשו"ה אוסר עי' רש"י בד"ה ואי מכללא, אמנם היכא ששכיח בשר כשר דהיינו במקום קורבא דמוכח לא חייש רב לרובא דעלמא מטבחי עכו"ם ופליגי הס"ד והמסקנא בשקלא וטריא דגמרא דמס' ב"ב כיד ע"א אי רב ס"ל קורבא דמוכח עדיף מרובא או דס"ל דרובא עדיף וא"כ כיון דמסקנא שם דרב ס"ל רובא עדיף מקורבא דמוכח שפיר אמרינן דס"ל בשנמ"ה אסור, ומיושב שפיר קושי' א' וקושי' ב' ודוק ועי' עוד מ"ש לקמן באות כ"ו בס"ד א' שייך הכא ספק ספיקא אפילו אי לא הוי חשש גמור: