תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ה · ח
בט"ז ביו"ד סוף סימן ס"ג הביא העובדא מ"ש במרדכי ששחטו תרנגולת ע"י עכו"ם והשוחט לא הכיר התרנגולת רק שאמר שעתה שחט תרנגולת אחת, אמנם הבעה"ב הכיר התרנגולת בטב"ע והכשירה כר"ת דאמר דלית הלכתא כרב דס"ל בשנמ"ה אסור, והקשה הב"י דהא רב נמי מכשיר בגמרא ע"י טב"ע ולמה צריך לומר דלית הלכתא כרב עי' בט"ז שם וביש"ש פרק גיד הנשה סימן כ"ה והמחוור בזה מ"ש הפלתי סימן ס"ג ס"ק ג' דבאמת טב"ע של בעה"ב לא היה טב"ע גמור (ובפרט דיש לומר דמתרנגולת חיה על תרנגולת שחוטה לא היה טב"ע גמור, ומשו"ה שאלו השוחט אם הוא אין לו בו טב"ע דטב"ע דהשוחט עדיף כיון שראה אותה שחיטה ג"כ) והנה הא דמהני לרב בטב"ע אפילו כל דהוא, היינו רק היכא דליכא חשש גמור משא"כ ברוב טבחי עכו"ם דאיכא חשש גמור לחילוף לא מהני טב"ע כל דהוא, אמנם ללוי דמכשר בשנמ"ה וא"כ צריך לומר בעובדא דהני אמוראי דלא מכשרי רק ע"י טב"ע מיירו ג"כ שהיה רוב טבחי עכו"ם, דאל"כ לא צריך לשום טב"ע והכא לעניין תרנגולת הוי ג"כ כמו רוב טבחי עכו"ם דכל אחד שוחט לעצמו בביתו ויש חשש גמור לחילוף וא"כ לרב דלא מהני טב"ע שאינו גמור רק ברוב טבחי ישראל לא היו מכשירין זו התרנגולת, ומשו"ה צריך לומר דהלכתא כלוי דמכשר בשנמ"ה וא"כ הא דהיה צריך בעובדא דהני אמוראי עכ"פ טב"ע כל דהוא היינו אפילו בחשש גמור דרוב טבחי עכו"ם, ואפ"ה מהני אפילו טב"ע כל דהוא ושפיר צריך לומר דלית הלכתא כרב עי"ש והוא נכון בס"ד: