אור ברסלב

תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש

שער ה · ה

ד

והנה בבריתא דתשע חניות דמותר בנמצא אע"ג דאתחזק אחת טריפה ולפימ"ש התוס' שם ד"ה בנמצא דתקנא בעלמא היה, צ"ל לפי מה דאוקמא הגמרא בנמצא ביד עכו"ם דמשמע דמותר לקנות מעכו"ם, אע"ג דיש טריפה אחת בבירור, ע"כ מוקמינן הבריתא קודם תקנה שלא לקנות מעכו"ם וא"כ לפי"ז י"ל דבריתא קתני רק מה דמותר מן הדין, אמנם מן התקנה אסור לקנות מעכו"ם ג"כ אפילו היכא דליכא חשש בשנמ"ה וא"כ לפי"ז הא דאמר רבי מקולין וטבחי ישראל בשר הנמצא ביד עכו"ם מותר היינו שכל המקולין ישראל דלא אתחזק איסורא כלל, וא"כ מותר לקנות מעכו"ם אפילו לאחר תקנה דליכא שום חשש, ומשום בשנמ"ה ג"כ ליכא דביד עכו"ם הוי בחזקת משתמר, אמנם בבריתא דתשע חניות דשם איתא להדיא שאחת מוכרת נבלה, ואפ"ה מותר בנמצא ביד עכו"ם היינו רק מעיקר הדין, ולפי"ז יש לתרץ דברי הר"מ מה שהקשו עליו מגמרא דמתיר בנמצא ביד עכו"ם והר"מ אוסר משום בשנמ"ה אפילו בנמצא ביד עכו"ם, ולפי דברנו י"ל דהר"מ ס"ל הפירוש בגמרא כך ה"נ במוצא ביד עכו"ם, כלומר מדקתני סתמא בנמצא הלך אחר הרוב משמע בכל גוונא אפילו ביד עכו"ם דלא אסר ליה רק היכא שהספק נולד בקבוע, וא"כ כיון דהבריתא מתיר אפילו ביד עכו"ם ע"כ דמיירו קודם התקנה ומעיקר הדין, א"כ ממילא לא קשה לרב דאוסר בשנמ"ה דרב אוסר רק משום חומרא כדאיתא בירושלמי פ"ז מס' שקלים והברייתא ע"כ מיירי מעיקר הדין כיון דמתיר אפילו בנמצא ביד עכו"ם, וא"כ לא קשה על הרמב"ם דאוסר אפילו בנמצא ביד עכו"ם דהגמרא ג"כ לא קאמר דשרי רק מעיקר הדין, משא"כ לאחר שכבר החמירו ואסרו בשנמ"ה באמת גם ביד עכו"ם אסור דכל שנעלם מעין ישראל יש לחוש לחילוף עורבים מרובא דעלמא או שמא עכו"ם גופא לקח מן הטריפות דמכיון שראינו שהחמירו חז"ל בבשר לחוש למיעוט טריפות ג"כ ושלא לקנות מן העכו"ם החמירו בכל גוונא וע"י בטו"ז יו"ד סימן ס"ג ס"ק כב' וא"ש דברי הרמב"ם ודו"ק, והא דרבי מתיר להדיא בנמצא ביד עכו"ם במקולין וטבחי ישראל היינו היכא שכל המקולין הם ישראל וליכא אפילו מיעוט טריפות ובכה"ג גם הר"צ מודה דביר עכו"ם ליכא משום בשמו"ה כמ"ש לעיל באות ב':

תוכן העניינים

תבואות השדה חלק ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה