תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ברכת המועדים שער א · כח
הנה לכאורא יש לדחות מ"ש לעיל באות י"ז דמשו"ה גזרו בלולב שמא יעבירנו משום דיהי' זלזל למצוות שופר אם לא יגזרו בלולב ג"כ, והנה לעיל כתבתי כיון דסוכות חל בשבת א"כ ר"ה ג"כ היה חל בשבת, ולכאורא זה טעות דהא בהלכות לולב מיירי הרמב"ם כשחל שאר ימי הסכות בשבת וא"כ אז לא היה חל ר"ה בשבת אם חל אחד משאר ימי הסכות בשבת' וי"ל דמ"מ יהי' זלזול למצוות שופר בשאר השנים אע"ג דבשנה זאת לא חל ר"ה בשבת, ועוד י"ל דהרמב"ם רוצה ליתן טעם גם לזמן הזה שגם ביום ראשון שהוא מה"ת אינו דוחה ואז היה מהראוי שיהי' ניטל בשבת כיון שהוא מה"ת ולא שייך כל כך חשש שמא יעבירנו כיון שאינו מוכרח ליטול עמו הלולב דווקא כמ"ש לעיל באות י"ז, ומשו"ה הוצרך ליתן טעם כמו שגזרו בשופר, ויש לי להביא ראיה מהימנא דהר"ם רוצה ליתן טעם גם על זמן הזה שאפילו ביום ראשון אינו ניטל בשבת שהרי בפ"ז הלכות לולב הלכה ח"י כתב וז"ל בזמן הזה שהכל עושין עפ"י החשבון נשאר הדבר שלא ינטל לולב בשבת כלל אפילו ביום ראשון וכו' וכבר ביארנו שעיקר האיסור בנטילת לולב בשבת גזירה שמא יעבירנו והנה לכאורא יל"ד לאיזה צורך הוצרך הרמב"ם לשנות אח"כ שהטעם שמא יעבירנו, או"ו כמ"ש שהרמב"ם גלה לנו טעמו שמשו"ה גזרו ש"י אפילו ביום ראשון שהוא דאוריתא משום שלא יזלזלו בשופר, וא"כ א"ש הכל דבשארי ימים כיון שלא הוי דאוריתא כלל בגבולין בקל לגזור ולדחות מצוות לולב וביום ראשון שהוא דאוריתא, מ"מ אז היה ר"ה ג"כ בשבת וא"כ יהיה זלזול למצוות שופר וא"כ י"ל דגם רבה שאמר והיינו טעמא דשופר דבא ליתן טעם גם על מה שנוהגים אח"כ בדורות האחרונים שלא ליטול לולב אפילו ביום ראשון בשבת על זה הוצרך ליתן טעם, וה"ט דשופר ועיקר מ"ש רבה ה"ט דשופר אמר רק גבי סוכה רק דדרך הגמרא לנקוט בכל מקום היינו טעמא דאינך אגב דנקט גבי סוכה טעמי דאינך כמ"ש ודו"ק: