תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ברכת המועדים שער א · יז
ובהא דאפשר לתקנה י"ל עוד בכוונת הת"ק עפ"י מ"ש לעיל דאיסור חפצא חמור מאיסור גברא, ובפרט לגבי חולה שייך טפי איסור חפצא מאיסור גברא, וא"כ ס"ל לת"ק דכל דבר שהאיסור יכול להעשות היתר לא שייך עליו שם איסור חפצא וא"כ טבל דחוזר להיתר ע"י הפרשה וז"ש דאפשר לתקונה ולא הוי רק איסור גברא, ומשו"ה קיל מתרומה שנשארה באיסורה לעולם, ובן תימא ס"ל דאדרבא מה שהוא גם עכשיו כבר מותר לשום אדם כגון תרומה זה לא נקרא איסור חפצא והוי תרומה איסור גברא ולא איסור חפצא, ומשו"ה תרומה ולא טבל, ולפימ"ש דטבל הוי רק ספק, י"ל דמשו"ה נקט רבי וא"צ לעשר דבכרושין דלא הוי רק טבל דרבנן א"כ א"צ לעשר תיכף דמותר לכתחלה לאכול על סמך שיפריש אח"כ כמו חלת חו"ל דאוכל והולך ואח"כ מפריש ופריך שפיר לרבה כל כמה דלא ידע לחלק בין עציץ שאינו נקוב למעשר ירק דס"ל דצריך להפריש אפילו בשבת ומתורץ ג"כ קושיית מהרש"א דלמא מיירי בלא אפשר, ופליגי בפלוגתא דת"ק ובן תימא, דא"כ היה לרבי לומר אסור לעשר כדי שלא יצטרך לאכול תרומה, וע"כ דבדרבנן מותר לאכול לכתחלה על סמך שיפריש אח"כ, ומשו"ה נקט א"צ ופריך שפיר לרבה, (ועי' מ"ש כה"ג לעיל אות ח') ודו"ק: