תבואות השדה חלק ה· רבי אליעזר חיים דייטש
שער ברכת המועדים שער א · טז
ועל דרך זה יש ליישב מה שהקשה הפר"ד דרוש י"ט על הר"נ דס"ל דאזלינן בתר כמות האיסור, ומשו"ה שוחטין לו ולא מאכילין אותו נבלה, ותקשה בר קושיית, אחד מ"ט ס"ל לת"ק דבן תימא מאכילין טבל ולא תרומה הא אם יפרוש תרומה לא יהי' רק חלק אחד מחמשים מן הטבל, וא"כ אע"ג דתרומה חמורה, מ"מ הטבל חמיר משום שהוא יותר בכמותו ב' הקשה הא מצי להפריש התרומה ולחזור לערבה בטבל, ואע"ג דאין מבטלין איסור לכתחלה ואפילו אי מדאוריתא אסור מ"מ קיל מאיסור טבל שהוא במיתה עי"ש, לפימ"ש א"ש דת"ק ס"ל משו"ת טבל ולא תרומה, דטבל קיל דאפשר לתקונה, כלומר ולא הוי רק ספק איסור, דהא אפשר שיהי' יוכל לתקן אח"כ, וס"ל לת"ק ג"כ ספיקא מה"ת לקולא וא"כ קיל ליה איסור ספק טבל מוודאי תרומה, וא"כ ל"ק קושיית הפר"ד הנ"ל דוודאי נבלה חמיר מאיסור שחיטה בשבת דנבלה עובר על כל כזית בוודאי והו' חמור בכמות האיסור, משא"כ טבל כיון דלא הו' רק ספק איסור עדיף טפי שיאכל טבל שהוא רק ספק איסור משיפריש ויאכל תרומה שהוא איסור וודאי, וכן לא קשה למה לא יפריש ויחזיר ויערבה עם החולין שהפריש מהם דכיון דבין כך וב"כ אינו עושה רק איסור דרבנן כיון דספיקא מה"ת לקולא עדיף טפי שיאכל נובל משיעבור על איסור וודאי לבטל לכתחלה, ובן תימא אפשר דס"ל ספיקא מה"ת לחומרא ועדיף לאכול תרומה מטבל שהוא יותר בכונות האיסור ודו"ק ובדעת הר"מ דס"ל ג"ה מאכילין נבלה אע"ג דס"ל ספיקא מה"ת לקולא צריך לומר דס"ל אפילו איסור דרבנן באיסור מיתה חמור מאיסור לאו כמה שהבאתי ממס' סוכה ט"ז ע"ב ולא ס"ל כהר"י בזה ודו"ק: